השריפה הגדולה של 1910
השריפה הגדולה של 1910 (המכונה גם "הפיצוץ הגדול", "השריפה הגדולה" או "שריפת מטאטא השטן") הייתה שריפת יער במערב ארצות הברית ששרפה שלושה מיליון אקרים (4,700 מייל רבוע; 12,100 קמ"ר) בצפון איידהו ובמערב מונטנה, עם שלוחות למזרח וושינגטון ודרום-מזרח קולומביה הבריטית, בקיץ 1910. היא הרגה 87 בני אדם, רובם כבאים.
