לאחר יישום הצהרת האמנציפציה, לינקולן הגביר את הלחץ על הקונגרס להוציא את העבדות מחוץ לחוק בכל רחבי האומה באמצעות תיקון חוקתי. הוא הצהיר שתיקון כזה "יסגור את כל העניין" ועד דצמבר 1863 הובא תיקון לקונגרס. ניסיון ראשון זה לא הגיע לרוב הנדרש של שני שלישים בבית הנבחרים. העברתו הפכה לחלק מהמצע הרפובליקני/יוניוניסטי, ולאחר דיון בבית הנבחרים הניסיון השני עבר ב-31 בינואר 1865. עם האשרור, הוא הפך לתיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית ב-6 בדצמבר 1865.
אף שאירוע זה נחשב בציבור כ"סוף העבדות", הצהרת האמנציפציה לא חלה על אלו שהיו משועבדים בשטח שהוחזק על ידי האיחוד, שלא היו משתחררים עד להכרזה כמה חודשים לאחר מכן, ב-18 בדצמבר 1865, שקבעה כי התיקון השלושה-עשר אושרר ב-6 בדצמבר 1865.
לאחר יישום הצהרת האמנציפציה, לינקולן הגביר את הלחץ על הקונגרס להוציא את העבדות מחוץ לחוק בכל רחבי האומה באמצעות תיקון חוקתי. הוא הצהיר שתיקון כזה "יסגור את כל העניין" ועד דצמבר 1863 הובא תיקון לקונגרס. ניסיון ראשון זה לא הגיע לרוב הנדרש של שני שלישים בבית הנבחרים. העברתו הפכה לחלק מהמצע הרפובליקני/יוניוניסטי, ולאחר דיון בבית הנבחרים הניסיון השני עבר ב-31 בינואר 1865. עם האשרור, הוא הפך לתיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית ב-6 בדצמבר 1865.
אף שאירוע זה נחשב בציבור כ"סוף העבדות", הצהרת האמנציפציה לא חלה על אלו שהיו משועבדים בשטח שהוחזק על ידי האיחוד, שלא היו משתחררים עד להכרזה כמה חודשים לאחר מכן, ב-18 בדצמבר 1865, שקבעה כי התיקון השלושה-עשר אושרר ב-6 בדצמבר 1865.
