שיקגו פייל-1
בארצות הברית, לשם היגרו פרמי וסילארד, גילוי תגובת השרשרת הגרעינית הוביל ליצירת הכור המלאכותי הראשון, כור המחקר הידוע בשם שיקגו פייל-1, שהגיע למצב קריטי ב-2 בדצמבר 1942.
בארצות הברית, לשם היגרו פרמי וסילארד, גילוי תגובת השרשרת הגרעינית הוביל ליצירת הכור המלאכותי הראשון, כור המחקר הידוע בשם שיקגו פייל-1, שהגיע למצב קריטי ב-2 בדצמבר 1942.
ב-10 בדצמבר 1942, שר החוץ הפולני, אדוארד רצ'ינסקי, פנה לאומות המאוחדות הצעירות בנוגע לרציחות; הנאום הופץ תחת הכותרת "ההשמדה ההמונית של יהודים בפולין הכבושה על ידי גרמניה". הוא סיפר להם על השימוש בגז רעיל; על טרבלינקה, בלז'ץ וסוביבור; על כך שהמחתרת הפולנית התייחסה אליהם כמחנות השמדה; ועל כך שעשרות אלפי יהודים נרצחו בבלז'ץ במרץ ובאפריל 1942.
בסוף 1942, עם הצלחת בעלות הברית במערכה בצפון אפריקה, הפנו מתכננים צבאיים את תשומת לבם ליעד הבא. מתכננים בריטים סברו שפלישה לצרפת מבריטניה לא תוכל להתבצע לפני 1944, וראש הממשלה, וינסטון צ'רצ'יל, רצה להשתמש בכוחות בעלות הברית מצפון אפריקה כדי לתקוף את "הבטן הרכה" של אירופה.
ב-17 בדצמבר 1942, 11 בעלות הברית פרסמו את ההצהרה המשותפת של חברות האומות המאוחדות המגנה את "המדיניות החייתית של השמדה בדם קר".
מערכת אראקן בשנים 1942–43 הייתה המתקפה המהססת הראשונה של בעלות הברית לתוך בורמה, בעקבות הכיבוש היפני של בורמה מוקדם יותר ב-1942. הצבא הבריטי והצבא ההודי הבריטי לא היו מוכנים לפעולות התקפיות בשטח הקשה שבו נתקלו, וגם הממשל האזרחי, התעשייה ותשתית התחבורה של מזרח הודו לא היו ערוכים לתמוך בצבא בגבול עם בורמה. המגינים היפנים, שכבשו עמדות ערוכות היטב, הדפו שוב ושוב את הכוחות הבריטיים וההודיים, שנאלצו לסגת כאשר היפנים קיבלו תגבורת ופתחו במתקפת נגד.
הפנייה שלו ל"בובי סוקסרס" (bobby soxers), כפי שכונו נערות מתבגרות באותה תקופה, חשפה קהל חדש לגמרי למוזיקה פופולרית, שהוקלטה עד אז בעיקר עבור מבוגרים. התופעה נודעה רשמית בשם "סינטרמניה" לאחר ה"פתיחה האגדית" שלו בתיאטרון פאראמאונט בניו יורק ב-30 בדצמבר 1942.
בארצות הברית, לשם היגרו פרמי וסילארד, גילוי תגובת השרשרת הגרעינית הוביל ליצירת הכור המלאכותי הראשון, כור המחקר הידוע בשם שיקגו פייל-1, שהגיע למצב קריטי ב-2 בדצמבר 1942.
ב-10 בדצמבר 1942, שר החוץ הפולני, אדוארד רצ'ינסקי, פנה לאומות המאוחדות הצעירות בנוגע לרציחות; הנאום הופץ תחת הכותרת "ההשמדה ההמונית של יהודים בפולין הכבושה על ידי גרמניה". הוא סיפר להם על השימוש בגז רעיל; על טרבלינקה, בלז'ץ וסוביבור; על כך שהמחתרת הפולנית התייחסה אליהם כמחנות השמדה; ועל כך שעשרות אלפי יהודים נרצחו בבלז'ץ במרץ ובאפריל 1942.
בסוף 1942, עם הצלחת בעלות הברית במערכה בצפון אפריקה, הפנו מתכננים צבאיים את תשומת לבם ליעד הבא. מתכננים בריטים סברו שפלישה לצרפת מבריטניה לא תוכל להתבצע לפני 1944, וראש הממשלה, וינסטון צ'רצ'יל, רצה להשתמש בכוחות בעלות הברית מצפון אפריקה כדי לתקוף את "הבטן הרכה" של אירופה.
ב-17 בדצמבר 1942, 11 בעלות הברית פרסמו את ההצהרה המשותפת של חברות האומות המאוחדות המגנה את "המדיניות החייתית של השמדה בדם קר".
מערכת אראקן בשנים 1942–43 הייתה המתקפה המהססת הראשונה של בעלות הברית לתוך בורמה, בעקבות הכיבוש היפני של בורמה מוקדם יותר ב-1942. הצבא הבריטי והצבא ההודי הבריטי לא היו מוכנים לפעולות התקפיות בשטח הקשה שבו נתקלו, וגם הממשל האזרחי, התעשייה ותשתית התחבורה של מזרח הודו לא היו ערוכים לתמוך בצבא בגבול עם בורמה. המגינים היפנים, שכבשו עמדות ערוכות היטב, הדפו שוב ושוב את הכוחות הבריטיים וההודיים, שנאלצו לסגת כאשר היפנים קיבלו תגבורת ופתחו במתקפת נגד.
הפנייה שלו ל"בובי סוקסרס" (bobby soxers), כפי שכונו נערות מתבגרות באותה תקופה, חשפה קהל חדש לגמרי למוזיקה פופולרית, שהוקלטה עד אז בעיקר עבור מבוגרים. התופעה נודעה רשמית בשם "סינטרמניה" לאחר ה"פתיחה האגדית" שלו בתיאטרון פאראמאונט בניו יורק ב-30 בדצמבר 1942.