מה קרה? February 1999 א.ד.

היא גם קראה לכינוס ועידת שלום בפברואר 1999 בטירת רמבוייה, מחוץ לפריז.

במהלך שלושה ימים, ה-1 עד ה-3 בפברואר, מנהלי התיק מטעם בית הנבחרים גבו עדויות מצולמות בדלתיים סגורות ממוניקה לווינסקי, מידידו של קלינטון ורנון ג'ורדן, ומעוזר הבית הלבן סידני בלומנטל.

Sidney BlumenthalVernon JordanMonica Lewinsky

להמשיך בסיפור

בתחילת המרוץ לבחירות, המועמדת המובילה אירנה סאז נתמכה על ידי אחת משתי המפלגות הפוליטיות העיקריות של ונצואלה, קופיי. אבל הבטחותיו של צ'אווס לרפורמות חברתיות וכלכליות נרחבות זכו באמונם ובאהדתם של העניים ומעמד הפועלים בעיקר. עד מאי 1998, התמיכה בצ'אווס עלתה ל-30% בסקרים, ועד אוגוסט הוא רשם 39%. אחוז ההצבעה היה 63%, וצ'אווס ניצח בבחירות עם 56% מהקולות. ניתוח אקדמי של הבחירות הראה שהתמיכה בצ'אווס הגיעה בעיקר מהעניים של המדינה ומ"מעמד הביניים המאוכזב", שרמת חייהם ירדה במהירות במהלך העשור הקודם, בעוד שחלק גדול מהצבעות מעמד הביניים והמעמד הגבוה עברו לרומר. והשבעתו לנשיאות של צ'אווס התקיימה ב-2 בפברואר 1999.

Hugo Chávez Image

להמשיך בסיפור

ב-4 בפברואר, לעומת זאת, הצביע הסנאט ברוב של 70 מול 30 כי הצגת קטעים מקלטות וידאו אלו תספיק כעדות, במקום זימון עדים חיים להופעה במשפט.

שיחות רמבוייה החלו ב-6 בפברואר 1999, כאשר מזכ"ל נאט"ו חאבייר סולאנה ניהל משא ומתן עם שני הצדדים. הכוונה הייתה לסיימן עד 19 בפברואר.

הסרטונים הוקרנו בסנאט ב-6 בפברואר, וכללו 30 קטעים של לווינסקי דנה בתצהירה בתיק פולה ג'ונס, בהסתרת מתנות קטנות שקלינטון נתן לה, ובמעורבותו בהשגת עבודה עבור לווינסקי.

ב-8 בפברואר הוצגו סיכומי הטענות, כאשר לכל צד הוקצב זמן של שלוש שעות.

ב-9 בפברואר, לאחר שהצביע נגד דיון פומבי על פסק הדין, החל הסנאט בדיונים בדלתיים סגורות.

ב-12 בפברואר יצא הסנאט מדיוניו הסגורים והצביע על סעיפי ההדחה. נדרש רוב של שני שלישים, 67 קולות, כדי להרשיע ולהדיח את הנשיא מתפקידו.

Congressional Record page

להמשיך בסיפור

כל הדמוקרטים הצביעו לא אשם (45 קולות), רוב הרפובליקנים הצביעו אשם (45 קולות) ו-10 רפובליקנים הצביעו לא אשם.

כל הדמוקרטים הצביעו לא אשם (45 קולות), רוב הרפובליקנים הצביעו אשם (50 קולות) ו-5 רפובליקנים הצביעו לא אשם.

מנקיינד ודה רוק התמודדו שוב ב-St. Valentine's Day Massacre: In Your House, בקרב "האחרון שעומד" (Last Man Standing) שהסתיים בתיקו, מה שאומר שמנקיינד שמר על התואר.

הסכסוך ביניהם הסתיים ב-15 בפברואר ב-Raw Is War, כאשר דה רוק זכה באליפות ה-WWF השלישית שלו בקרב סולם לאחר שביג שואו התערב לטובתו.

Big Show 1999The Rock

להמשיך בסיפור

בפברואר 1999, קומפאק רכשה את Zip2 תמורת 307 מיליון דולר במזומן. מאסק קיבל 22 מיליון דולר עבור חלקו (7 אחוזים) ממכירת החברה.

אמינם הוציא את The Slim Shady LP בפברואר 1999. למרות שהיה אחד האלבומים הפופולריים ביותר של השנה (הגיע למעמד פלטינה משולשת עד סוף השנה), הוא הואשם בחיקוי הסגנון והנושאים של הראפר המחתרתי קייג'.

Eminem

להמשיך בסיפור

שאקירה קיבלה גם את מועמדותה הראשונה לפרס גראמי בשנת 1999 בקטגוריית אלבום הרוק/אלטרנטיבי הלטיני הטוב ביותר.

Grammy Award Icon Image

להמשיך בסיפור

אף על פי שהקשר בין ג'ולי למילר הסתיים סופית 18 חודשים לאחר נישואיהם, ג'ולי נשארה ביחסים טובים עם מילר, אותו כינתה "אדם מוצק וחבר מוצק". גירושיהם, שיזמה ג'ולי בפברואר 1999, הושלמו זמן קצר לאחר מכן, בשנת 2000.

תוכנית בוליבר 2000 הייתה הראשונה מבין המשימות הבוליבריות שהופעלו תחת ממשלו של נשיא ונצואלה הוגו צ'אווס. על פי מחלקת המדינה של ארצות הברית, צ'אווס רצה "לשלוח מסר שהצבא אינו כוח של דיכוי עממי, אלא כוח לפיתוח וביטחון". מחלקת המדינה של ארצות הברית ציינה גם שזה קרה "רק 23 ימים לאחר השבעתו" ושהוא רצה להראות לתומכיו הקרובים ביותר "שהוא לא שכח אותם". התוכנית כללה כ-40,000 חיילים ונצואלנים שעסקו בפעילויות נגד עוני מדלת לדלת, כולל חיסונים המוניים, חלוקת מזון באזורי עוני וחינוך. מספר שערוריות השפיעו על התוכנית כאשר הועלו טענות לשחיתות נגד גנרלים שהיו מעורבים בתוכנית, בטענה שסכומי כסף משמעותיים הופנו למטרות אחרות.

Venezuelan President Hugo Chávez Image

להמשיך בסיפור

החל מה-27 בפברואר 1999, יום השנה העשירי לטבח הקראקאסו, הניע צ'אווס תוכנית רווחה חברתית בשם תוכנית בוליבר 2000. הוא אמר שהקצה 20.8 מיליון דולר לתוכנית, אם כי יש האומרים שהתוכנית עלתה 113 מיליון דולר. התוכנית כללה 70,000 חיילים, מלחים ואנשי חיל האוויר שתיקנו כבישים ובתי חולים, פינו מים עומדים שהיוו אזורי רבייה ליתושים נושאי מחלות, הציעו טיפול רפואי וחיסונים בחינם, ומכרו מזון במחירים נמוכים.

היא גם קראה לכינוס ועידת שלום בפברואר 1999 בטירת רמבוייה, מחוץ לפריז.

במהלך שלושה ימים, ה-1 עד ה-3 בפברואר, מנהלי התיק מטעם בית הנבחרים גבו עדויות מצולמות בדלתיים סגורות ממוניקה לווינסקי, מידידו של קלינטון ורנון ג'ורדן, ומעוזר הבית הלבן סידני בלומנטל.

Sidney BlumenthalVernon JordanMonica Lewinsky

להמשיך בסיפור

בתחילת המרוץ לבחירות, המועמדת המובילה אירנה סאז נתמכה על ידי אחת משתי המפלגות הפוליטיות העיקריות של ונצואלה, קופיי. אבל הבטחותיו של צ'אווס לרפורמות חברתיות וכלכליות נרחבות זכו באמונם ובאהדתם של העניים ומעמד הפועלים בעיקר. עד מאי 1998, התמיכה בצ'אווס עלתה ל-30% בסקרים, ועד אוגוסט הוא רשם 39%. אחוז ההצבעה היה 63%, וצ'אווס ניצח בבחירות עם 56% מהקולות. ניתוח אקדמי של הבחירות הראה שהתמיכה בצ'אווס הגיעה בעיקר מהעניים של המדינה ומ"מעמד הביניים המאוכזב", שרמת חייהם ירדה במהירות במהלך העשור הקודם, בעוד שחלק גדול מהצבעות מעמד הביניים והמעמד הגבוה עברו לרומר. והשבעתו לנשיאות של צ'אווס התקיימה ב-2 בפברואר 1999.

Hugo Chávez Image

להמשיך בסיפור

ב-4 בפברואר, לעומת זאת, הצביע הסנאט ברוב של 70 מול 30 כי הצגת קטעים מקלטות וידאו אלו תספיק כעדות, במקום זימון עדים חיים להופעה במשפט.

שיחות רמבוייה החלו ב-6 בפברואר 1999, כאשר מזכ"ל נאט"ו חאבייר סולאנה ניהל משא ומתן עם שני הצדדים. הכוונה הייתה לסיימן עד 19 בפברואר.

הסרטונים הוקרנו בסנאט ב-6 בפברואר, וכללו 30 קטעים של לווינסקי דנה בתצהירה בתיק פולה ג'ונס, בהסתרת מתנות קטנות שקלינטון נתן לה, ובמעורבותו בהשגת עבודה עבור לווינסקי.

ב-8 בפברואר הוצגו סיכומי הטענות, כאשר לכל צד הוקצב זמן של שלוש שעות.

ב-9 בפברואר, לאחר שהצביע נגד דיון פומבי על פסק הדין, החל הסנאט בדיונים בדלתיים סגורות.

ב-12 בפברואר יצא הסנאט מדיוניו הסגורים והצביע על סעיפי ההדחה. נדרש רוב של שני שלישים, 67 קולות, כדי להרשיע ולהדיח את הנשיא מתפקידו.

Congressional Record page

להמשיך בסיפור

כל הדמוקרטים הצביעו לא אשם (45 קולות), רוב הרפובליקנים הצביעו אשם (45 קולות) ו-10 רפובליקנים הצביעו לא אשם.

כל הדמוקרטים הצביעו לא אשם (45 קולות), רוב הרפובליקנים הצביעו אשם (50 קולות) ו-5 רפובליקנים הצביעו לא אשם.

מנקיינד ודה רוק התמודדו שוב ב-St. Valentine's Day Massacre: In Your House, בקרב "האחרון שעומד" (Last Man Standing) שהסתיים בתיקו, מה שאומר שמנקיינד שמר על התואר.

הסכסוך ביניהם הסתיים ב-15 בפברואר ב-Raw Is War, כאשר דה רוק זכה באליפות ה-WWF השלישית שלו בקרב סולם לאחר שביג שואו התערב לטובתו.

Big Show 1999The Rock

להמשיך בסיפור

בפברואר 1999, קומפאק רכשה את Zip2 תמורת 307 מיליון דולר במזומן. מאסק קיבל 22 מיליון דולר עבור חלקו (7 אחוזים) ממכירת החברה.

אמינם הוציא את The Slim Shady LP בפברואר 1999. למרות שהיה אחד האלבומים הפופולריים ביותר של השנה (הגיע למעמד פלטינה משולשת עד סוף השנה), הוא הואשם בחיקוי הסגנון והנושאים של הראפר המחתרתי קייג'.

Eminem

להמשיך בסיפור

שאקירה קיבלה גם את מועמדותה הראשונה לפרס גראמי בשנת 1999 בקטגוריית אלבום הרוק/אלטרנטיבי הלטיני הטוב ביותר.

Grammy Award Icon Image

להמשיך בסיפור

אף על פי שהקשר בין ג'ולי למילר הסתיים סופית 18 חודשים לאחר נישואיהם, ג'ולי נשארה ביחסים טובים עם מילר, אותו כינתה "אדם מוצק וחבר מוצק". גירושיהם, שיזמה ג'ולי בפברואר 1999, הושלמו זמן קצר לאחר מכן, בשנת 2000.

תוכנית בוליבר 2000 הייתה הראשונה מבין המשימות הבוליבריות שהופעלו תחת ממשלו של נשיא ונצואלה הוגו צ'אווס. על פי מחלקת המדינה של ארצות הברית, צ'אווס רצה "לשלוח מסר שהצבא אינו כוח של דיכוי עממי, אלא כוח לפיתוח וביטחון". מחלקת המדינה של ארצות הברית ציינה גם שזה קרה "רק 23 ימים לאחר השבעתו" ושהוא רצה להראות לתומכיו הקרובים ביותר "שהוא לא שכח אותם". התוכנית כללה כ-40,000 חיילים ונצואלנים שעסקו בפעילויות נגד עוני מדלת לדלת, כולל חיסונים המוניים, חלוקת מזון באזורי עוני וחינוך. מספר שערוריות השפיעו על התוכנית כאשר הועלו טענות לשחיתות נגד גנרלים שהיו מעורבים בתוכנית, בטענה שסכומי כסף משמעותיים הופנו למטרות אחרות.

Venezuelan President Hugo Chávez Image

להמשיך בסיפור

החל מה-27 בפברואר 1999, יום השנה העשירי לטבח הקראקאסו, הניע צ'אווס תוכנית רווחה חברתית בשם תוכנית בוליבר 2000. הוא אמר שהקצה 20.8 מיליון דולר לתוכנית, אם כי יש האומרים שהתוכנית עלתה 113 מיליון דולר. התוכנית כללה 70,000 חיילים, מלחים ואנשי חיל האוויר שתיקנו כבישים ובתי חולים, פינו מים עומדים שהיוו אזורי רבייה ליתושים נושאי מחלות, הציעו טיפול רפואי וחיסונים בחינם, ומכרו מזון במחירים נמוכים.