בחירות לקונגרס נציגי העם של רוסיה
ב-4 במרץ 1990, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית קיימה בחירות לקונגרס נציגי העם של רוסיה. בוריס ילצין נבחר כנציג סברדלובסק, כשהוא גורף 72 אחוזים מהקולות.
ב-4 במרץ 1990, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית קיימה בחירות לקונגרס נציגי העם של רוסיה. בוריס ילצין נבחר כנציג סברדלובסק, כשהוא גורף 72 אחוזים מהקולות.
ב-4 במרץ 1990, 50,000 סרבים הפגינו בפטרובה גורה וקראו קריאות גנאי נגד טוג'מן, צעקו "זו סרביה" והביעו תמיכה במילושביץ'.
לאחר הפגנות רבות של אלפי אנשים בעיר הבירה ובמרכזים מחוזיים, ב-4 במרץ 1990, קיימו האיחוד הדמוקרטי המונגולי ושלושה ארגוני רפורמה נוספים אסיפה המונית משותפת בחוץ, והזמינו את הממשלה להשתתף. הממשלה לא שלחה נציג למה שהפך להפגנה של למעלה מ-100,000 איש שדרשו שינוי דמוקרטי.
ב-7 במרץ 1990, בכיכר סוחבאטאר, פתח האיחוד הדמוקרטי בשביתת רעב של עשרה אנשים שדרשו מהקומוניסטים להתפטר. מספר שובתי הרעב גדל ואלפים תמכו בהם. הפוליטביורו של המפלגה המהפכנית העממית המונגולית (כיום המפלגה העממית המונגולית) – הרשות הממשלתית – נכנע בסופו של דבר ללחץ ונכנס למשא ומתן עם מנהיגי התנועה הדמוקרטית, האיחוד הדמוקרטי המונגולי.
ב-8 במרץ 1980, הודיעה איראן כי היא מחזירה את שגרירה מעיראק, הורידה את דרג היחסים הדיפלומטיים שלה לרמת ממונה על היחסים, ודרשה מעיראק לעשות את אותו הדבר. למחרת, הכריזה עיראק על השגריר האיראני כאישיות בלתי רצויה (persona non-grata), ודרשה את עזיבתו את עיראק עד ה-15 במרץ.
ג'מבין באטמונך, יו"ר הפוליטביורו של הוועד המרכזי של המפלגה המהפכנית העממית המונגולית, החליט לפזר את הפוליטביורו ולהתפטר ב-9 במרץ 1990. מאחורי הקלעים, עם זאת, המפלגה שקלה ברצינות לפעול נגד המפגינים, וכתבה צו שהיה אמור להיחתם על ידי מנהיג המפלגה ג'מבין באטמונך.
אלבגדורג' הודיע על החדשות על התפטרות הפוליטביורו לשובתי הרעב ולאנשים שהתאספו בכיכר סוחבאטאר בשעה 22:00 לאחר המשא ומתן בין מנהיגי המפלגה המהפכנית העממית המונגולית והאיחוד הדמוקרטי המונגולי. שביתת הרעב הופסקה.
ב-25 במרץ 1990, המפלגה הקומוניסטית האסטונית הצביעה על פיצול מהמפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות לאחר תקופת מעבר של שישה חודשים.
ב-30 במרץ 1990, המועצה העליונה של אסטוניה הכריזה על הכיבוש הסובייטי של אסטוניה מאז מלחמת העולם השנייה כבלתי חוקי והחלה בכינונה מחדש של אסטוניה כמדינה עצמאית.
ב-4 במרץ 1990, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית קיימה בחירות לקונגרס נציגי העם של רוסיה. בוריס ילצין נבחר כנציג סברדלובסק, כשהוא גורף 72 אחוזים מהקולות.
ב-4 במרץ 1990, 50,000 סרבים הפגינו בפטרובה גורה וקראו קריאות גנאי נגד טוג'מן, צעקו "זו סרביה" והביעו תמיכה במילושביץ'.
לאחר הפגנות רבות של אלפי אנשים בעיר הבירה ובמרכזים מחוזיים, ב-4 במרץ 1990, קיימו האיחוד הדמוקרטי המונגולי ושלושה ארגוני רפורמה נוספים אסיפה המונית משותפת בחוץ, והזמינו את הממשלה להשתתף. הממשלה לא שלחה נציג למה שהפך להפגנה של למעלה מ-100,000 איש שדרשו שינוי דמוקרטי.
ב-7 במרץ 1990, בכיכר סוחבאטאר, פתח האיחוד הדמוקרטי בשביתת רעב של עשרה אנשים שדרשו מהקומוניסטים להתפטר. מספר שובתי הרעב גדל ואלפים תמכו בהם. הפוליטביורו של המפלגה המהפכנית העממית המונגולית (כיום המפלגה העממית המונגולית) – הרשות הממשלתית – נכנע בסופו של דבר ללחץ ונכנס למשא ומתן עם מנהיגי התנועה הדמוקרטית, האיחוד הדמוקרטי המונגולי.
ב-8 במרץ 1980, הודיעה איראן כי היא מחזירה את שגרירה מעיראק, הורידה את דרג היחסים הדיפלומטיים שלה לרמת ממונה על היחסים, ודרשה מעיראק לעשות את אותו הדבר. למחרת, הכריזה עיראק על השגריר האיראני כאישיות בלתי רצויה (persona non-grata), ודרשה את עזיבתו את עיראק עד ה-15 במרץ.
ג'מבין באטמונך, יו"ר הפוליטביורו של הוועד המרכזי של המפלגה המהפכנית העממית המונגולית, החליט לפזר את הפוליטביורו ולהתפטר ב-9 במרץ 1990. מאחורי הקלעים, עם זאת, המפלגה שקלה ברצינות לפעול נגד המפגינים, וכתבה צו שהיה אמור להיחתם על ידי מנהיג המפלגה ג'מבין באטמונך.
אלבגדורג' הודיע על החדשות על התפטרות הפוליטביורו לשובתי הרעב ולאנשים שהתאספו בכיכר סוחבאטאר בשעה 22:00 לאחר המשא ומתן בין מנהיגי המפלגה המהפכנית העממית המונגולית והאיחוד הדמוקרטי המונגולי. שביתת הרעב הופסקה.
ב-25 במרץ 1990, המפלגה הקומוניסטית האסטונית הצביעה על פיצול מהמפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות לאחר תקופת מעבר של שישה חודשים.
ב-30 במרץ 1990, המועצה העליונה של אסטוניה הכריזה על הכיבוש הסובייטי של אסטוניה מאז מלחמת העולם השנייה כבלתי חוקי והחלה בכינונה מחדש של אסטוניה כמדינה עצמאית.