הסרבים תקפו יחידות משטרה קרואטיות
הסכסוך הסלים לתקריות מזוינות באזורים המאוכלסים ברוב סרבי. הסרבים תקפו יחידות משטרה קרואטיות בפאקראץ בתחילת מרץ.
הסכסוך הסלים לתקריות מזוינות באזורים המאוכלסים ברוב סרבי. הסרבים תקפו יחידות משטרה קרואטיות בפאקראץ בתחילת מרץ.
יוסיפ יוביץ' נחשב באופן נרחב לשוטר הראשון שנהרג על ידי כוחות סרביים כחלק מהמלחמה, במהלך תקרית אגמי פליטביצה בסוף מרץ 1991.
ממשלתו של מילושביץ' הפעילה השפעה וצנזורה בתקשורת. דוגמה לכך הייתה במרץ 1991, כאשר התובע הציבורי של סרביה הורה על החשכה של 36 שעות של שתי תחנות תקשורת עצמאיות, רדיו B92 וטלוויזיית סטודיו B, כדי למנוע את שידור ההפגנה נגד הממשלה הסרבית שהתקיימה בבלגרד. שתי תחנות התקשורת ערערו בפני התובע הציבורי נגד האיסור, אך התובע הציבורי לא הגיב.
הופעתו הפומבית הראשונה הייתה ב-1 במרץ 1991 – יום סנט דייוויד – במהלך ביקור רשמי של הוריו בקארדיף. לאחר שהגיע במטוס, ויליאם נלקח לקתדרלת ללנדאף שם חתם בספר המבקרים, מה שהראה שהוא שמאלי.
ב-10 במרץ 1991, 540,000 חיילים אמריקאים החלו לצאת מהמפרץ הפרסי.
ב-12 במרץ 1991 נפגשה הנהגת הצבא עם נשיאות ה-SFRY בניסיון לשכנע אותם להכריז על מצב חירום שיאפשר לצבא להשתלט על המדינה.
ב-15 במרץ 1991, הקואליציה בהובלת ארה"ב החזירה לשלטון את השייח' ג'אבר אל-אחמד אל-סבאח, השליט הסמכותני הלא-נבחר של כווית. תומכי הדמוקרטיה הכוויתים קראו להשבת הפרלמנט שהאמיר השעה ב-1986.
ב-17 במרץ 1991, במשאל עם כלל-סובייטי, 76.4 אחוזים מהמצביעים תמכו בשימור ברית המועצות במתכונת רפורמיסטית.
הפבורן השלימה רק עוד שני פרויקטים הקשורים לבידור, שניהם זכו לשבחי הביקורת. "גני העולם עם אודרי הפבורן" הייתה סדרת דוקומנטרית של PBS, שצולמה באתרים בשבע מדינות באביב ובקיץ של 1990. ספיישל של שעה קדם לה במרץ 1991, והסדרה עצמה החלה להיות משודרת יום לאחר מותה, ב-21 בינואר 1993. עבור פרק הבכורה, הוענק להפבורן לאחר מותה פרס אמי לשנת 1993 על הישג אישי יוצא דופן – תכנות אינפורמטיבי.
משימת האו"ם במלחמת האזרחים בסיירה לאון בשנים 1991–2002 תוגברה על ידי חיל הנחתים המלכותי הבריטי.
ב-25 במרץ, פרניו טוג'מן ונשיא סרביה סלובודן מילושביץ' קיימו פגישה בקאראג'ורג'בו. הפגישה הפכה לשנויה במחלוקת בחודשים שלאחר מכן בשל טענות של כמה פוליטיקאים יוגוסלביים כי שני הנשיאים הסכימו על חלוקת בוסניה והרצגובינה.
על פי עדותו של נשיא קראינה לשעבר מילאן באביץ', מילושביץ' נטש את התוכניות להחזיק ב"כל הסרבים במדינה אחת" עד מרץ 1991 בהסכם קאראג'ורג'בו הסודי עם נשיא קרואטיה פרניו טוג'מן שדן בחלוקת בוסניה.
הסכסוך הסלים לתקריות מזוינות באזורים המאוכלסים ברוב סרבי. הסרבים תקפו יחידות משטרה קרואטיות בפאקראץ בתחילת מרץ.
יוסיפ יוביץ' נחשב באופן נרחב לשוטר הראשון שנהרג על ידי כוחות סרביים כחלק מהמלחמה, במהלך תקרית אגמי פליטביצה בסוף מרץ 1991.
ממשלתו של מילושביץ' הפעילה השפעה וצנזורה בתקשורת. דוגמה לכך הייתה במרץ 1991, כאשר התובע הציבורי של סרביה הורה על החשכה של 36 שעות של שתי תחנות תקשורת עצמאיות, רדיו B92 וטלוויזיית סטודיו B, כדי למנוע את שידור ההפגנה נגד הממשלה הסרבית שהתקיימה בבלגרד. שתי תחנות התקשורת ערערו בפני התובע הציבורי נגד האיסור, אך התובע הציבורי לא הגיב.
הופעתו הפומבית הראשונה הייתה ב-1 במרץ 1991 – יום סנט דייוויד – במהלך ביקור רשמי של הוריו בקארדיף. לאחר שהגיע במטוס, ויליאם נלקח לקתדרלת ללנדאף שם חתם בספר המבקרים, מה שהראה שהוא שמאלי.
ב-10 במרץ 1991, 540,000 חיילים אמריקאים החלו לצאת מהמפרץ הפרסי.
ב-12 במרץ 1991 נפגשה הנהגת הצבא עם נשיאות ה-SFRY בניסיון לשכנע אותם להכריז על מצב חירום שיאפשר לצבא להשתלט על המדינה.
ב-15 במרץ 1991, הקואליציה בהובלת ארה"ב החזירה לשלטון את השייח' ג'אבר אל-אחמד אל-סבאח, השליט הסמכותני הלא-נבחר של כווית. תומכי הדמוקרטיה הכוויתים קראו להשבת הפרלמנט שהאמיר השעה ב-1986.
ב-17 במרץ 1991, במשאל עם כלל-סובייטי, 76.4 אחוזים מהמצביעים תמכו בשימור ברית המועצות במתכונת רפורמיסטית.
הפבורן השלימה רק עוד שני פרויקטים הקשורים לבידור, שניהם זכו לשבחי הביקורת. "גני העולם עם אודרי הפבורן" הייתה סדרת דוקומנטרית של PBS, שצולמה באתרים בשבע מדינות באביב ובקיץ של 1990. ספיישל של שעה קדם לה במרץ 1991, והסדרה עצמה החלה להיות משודרת יום לאחר מותה, ב-21 בינואר 1993. עבור פרק הבכורה, הוענק להפבורן לאחר מותה פרס אמי לשנת 1993 על הישג אישי יוצא דופן – תכנות אינפורמטיבי.
משימת האו"ם במלחמת האזרחים בסיירה לאון בשנים 1991–2002 תוגברה על ידי חיל הנחתים המלכותי הבריטי.
ב-25 במרץ, פרניו טוג'מן ונשיא סרביה סלובודן מילושביץ' קיימו פגישה בקאראג'ורג'בו. הפגישה הפכה לשנויה במחלוקת בחודשים שלאחר מכן בשל טענות של כמה פוליטיקאים יוגוסלביים כי שני הנשיאים הסכימו על חלוקת בוסניה והרצגובינה.
על פי עדותו של נשיא קראינה לשעבר מילאן באביץ', מילושביץ' נטש את התוכניות להחזיק ב"כל הסרבים במדינה אחת" עד מרץ 1991 בהסכם קאראג'ורג'בו הסודי עם נשיא קרואטיה פרניו טוג'מן שדן בחלוקת בוסניה.