על פי תנאי אמנת קוטאהיה, שנחתמה ב-5 במאי 1833, הסכים מוחמד עלי פאשא לנטוש את המערכה נגד הסולטאן, ובתמורה מונה לוואלי (מושל) של הווילאייטים (מחוזות) כרתים, חלב, טריפולי, דמשק וצידון (ארבעת האחרונים מהווים את סוריה ולבנון המודרניות), וניתנה לו הזכות לגבות מיסים באדנה.
הישגה של רוסיה הבהיל את ממשלות בריטניה וצרפת, מה שהוביל להתערבותן הישירה. מעמדה זו, המעצמות האירופיות תיווכו פתרון מוסכם במאי 1833 הידוע כאמנת קוטהיה. תנאי השלום היו שעלי יסיג את כוחותיו מאנטוליה ויקבל את שטחי כרתים (אז ידועה כקנדיה) והחיג'אז כפיצוי, ואיברהים פאשא ימונה לוואלי של סוריה. הסכם השלום לא הצליח, עם זאת, להעניק למוחמד עלי ממלכה עצמאית עבור עצמו, והותיר אותו מאוכזב.
על פי תנאי אמנת קוטאהיה, שנחתמה ב-5 במאי 1833, הסכים מוחמד עלי פאשא לנטוש את המערכה נגד הסולטאן, ובתמורה מונה לוואלי (מושל) של הווילאייטים (מחוזות) כרתים, חלב, טריפולי, דמשק וצידון (ארבעת האחרונים מהווים את סוריה ולבנון המודרניות), וניתנה לו הזכות לגבות מיסים באדנה.
הישגה של רוסיה הבהיל את ממשלות בריטניה וצרפת, מה שהוביל להתערבותן הישירה. מעמדה זו, המעצמות האירופיות תיווכו פתרון מוסכם במאי 1833 הידוע כאמנת קוטהיה. תנאי השלום היו שעלי יסיג את כוחותיו מאנטוליה ויקבל את שטחי כרתים (אז ידועה כקנדיה) והחיג'אז כפיצוי, ואיברהים פאשא ימונה לוואלי של סוריה. הסכם השלום לא הצליח, עם זאת, להעניק למוחמד עלי ממלכה עצמאית עבור עצמו, והותיר אותו מאוכזב.
