שתי רעידות אדמה גדולות לוו בקריסת האגף המזרחי של כיפת מאיויאמה בהר אונזן
בליל ה-21 במאי, שתי רעידות אדמה גדולות לוו בקריסת האגף המזרחי של כיפת מאיויאמה בהר אונזן, מה שגרם למפולת בוץ ששטפה את העיר שימאבארה ואל תוך מפרץ אריאקה, ועוררה צונאמי גדול.

יום שני מאי ד, י עד מאי, 1792
Japan
רעידת האדמה והצונאמי באונזן ב-1792 נבעו מפעילות געשית של הר אונזן (בחצי האי שימאבארה שבמחוז נאגסאקי, יפן) ב-21 במאי. אירוע זה גרם לקריסת האגף הדרומי של כיפת מאיויאמה שלפני הר אונזן, מה שהוביל למגה-צונאמי אדיר שגרם למותם של 15,000 בני אדם בסך הכל. האירוע כונה גם "שימאבארה התפרצה, היגו נפגעה" (שימאבארה מתייחס להר המרכזי של חצי האי שימאבארה), שכן אנשים רבים נהרגו מהצונאמי הזה בהיגו (מחוז קוממוטו, הממוקם 20 ק"מ משם מעבר לים אריאקה).
בליל ה-21 במאי, שתי רעידות אדמה גדולות לוו בקריסת האגף המזרחי של כיפת מאיויאמה בהר אונזן, מה שגרם למפולת בוץ ששטפה את העיר שימאבארה ואל תוך מפרץ אריאקה, ועוררה צונאמי גדול.
לקראת סוף שנת 1791, סדרת רעידות אדמה התרחשה באגף המערבי של הר אונזן ונעו בהדרגה לעבר פוגן-דאקה (אחת מפסגות הר אונזן).
בפברואר 1792, פוגן-דאקה החל להתפרץ, מה שעורר זרם לבה שנמשך חודשיים. בינתיים, רעידות האדמה נמשכו, כשהן מתקרבות לעבר העיר שימאבארה.
עד היום לא ידוע אם הקריסה התרחשה כתוצאה מהתפרצות הכיפה או כתוצאה מרעידות האדמה. הצונאמי הכה במחוז היגו בצד השני של מפרץ אריאקה לפני שחזר ופגע שוב בשימאבארה. מתוך סך מוערך של 15,000 הרוגים, כ-5,000 נהרגו ככל הנראה מהמפולת, כ-5,000 מהצונאמי מעבר למפרץ במחוז היגו, ו-5,000 נוספים מהצונאמי שחזר לפגוע בשימאבארה. הגלים הגיעו לגובה של 10–20 מטרים, מה שמסווג צונאמי זה כמגה-צונאמי קטן. בנקודת אוסאקי-באנה בעיירה פוטסו, הגלים הגיעו מקומית לגובה של 57 מטרים בשל השפעת הטופוגרפיה של קרקעית הים.