תחילתו של חוק
שיטת ה-feme sole וה-feme covert התפתחה באנגליה בימי הביניים הגבוהים והמאוחרים כחלק מהמשפט המקובל (common law), שמקורותיו ברפורמות המשפטיות של הנרי השני ומלכים אנגלים מימי הביניים.
null
היסטוריה של Coverture
המאה ה-NaNth עד י
U.S.
Coverture (לעיתים נכתב couverture) הייתה דוקטרינה משפטית לפיה, עם הנישואין, הזכויות והחובות המשפטיות של האישה נבלעו באלו של בעלה, בהתאם למעמדה המשפטי של האישה כ-feme covert. לאישה לא נשואה, feme sole, הייתה הזכות להחזיק ברכוש ולחתום על חוזים בשמה שלה. Coverture נובעת מהפיקציה המשפטית שבעל ואישה הם אדם אחד.
מנהגי לונדון של דארסי
היקף ה-coverture באנגליה של ימי הביניים סויג גם על ידי קיומם של מנהגי femme sole שהיו נהוגים בכמה ערים אנגליות מימי הביניים. אלו העניקו להן זכויות מסחריות ומשפטיות עצמאיות כאילו היו רווקות. נוהג זה מתואר במנהגי לונדון של דארסי משנות ה-1340, המאפשרים לנשים נשואות העובדות באופן עצמאי מבעליהן לפעול כאישה יחידה בכל הנוגע למשלח ידן, כגון השכרת חנות ותביעה או נתבעות בגין חוב.
אביגיל אדמס
במרץ 1776, אביגיל אדמס, אשתו ויועצתו הקרובה ביותר של ג'ון אדמס, הנשיא השני של ארה"ב, ראתה הזדמנות בשפת הזכויות הטבעיות, וכתבה לבעלה, ג'ון אדמס: בקוד החוקים החדש שאני מניחה שיהיה עליך ליצור, אני מבקשת שתזכור את הנשים, ותהיה נדיב ואוהד כלפיהן יותר מאבותיך. אל תיתן כוח בלתי מוגבל כזה בידי הבעל. זכור שכל הגברים היו רודנים אילו יכלו.
המשפט המקובל
ה-coverture נקבעה במשפט המקובל של אנגליה במשך כמה מאות שנים ולאורך רוב המאה ה-19, והשפיעה על תחומי שיפוט אחרים של המשפט המקובל. לדברי אריאן צ'רנוק, ה-coverture לא חלה בסקוטלנד, אך לא ברור אם חלה בוויילס.
ג'ון ניל
המרצה האמריקאי הראשון לזכויות נשים, ג'ון ניל, תקף את ה-coverture בנאומים ובוויכוחים ציבוריים כבר ב-1823, אך באופן בולט ביותר בשנות ה-40 של המאה ה-19, בשאלה "כמה זמן [נשים] יהיו מנועות על פי חוק מרכישת, החזקת או העברת רכוש, למעט בתנאים מיוחדים, כמו העבד?"
לוסי סטון
בשנות ה-50 של המאה ה-19, לפי דובואה, לוסי סטון מתחה ביקורת על "המשפט המקובל של הנישואין מכיוון שהוא 'נותן את ה"משמורת" על גופה של האישה לבעלה, כך שיש לו זכות עליה גם נגדה'." סטון שמרה על שם משפחתה לפני הנישואין לאחר החתונה כמחאה "נגד כל גילויי ה-coverture".
מיירה ברדוול
בשנת 1869, ה-coverture ספגה ביקורת כאשר נמנעה ממיירה ברדוול הרשות לעסוק כעורכת דין באילינוי באופן ספציפי בגלל ה-coverture.
חוק מופר
בשנת 1871, ברדוול טענה בפני בית המשפט העליון כי ה-coverture הפרה את התיקון ה-14 לחוקה.
מרי ריטר
היסטוריונית פמיניסטית מוקדמת, מרי ריטר בירד, החזיקה בדעה שחלק גדול מחומרת דוקטרינת ה-coverture נבע למעשה מוויליאם בלקסטון ומסדרנים מאוחרים אחרים ולא ממסורת אמיתית של המשפט המקובל הישן.
חוקי בדיקה פרטית
בתי משפט במאה ה-19 בארצות הברית אכפו גם חוקי בדיקה פרטית (privy examination laws) של המדינה. נוהג זה נתפס כאמצעי להגנה על רכושן של נשים נשואות מפני בעלים שתלטנים.
בצרפת
בשנת 1965, נשים צרפתיות נשואות קיבלו את הזכות לעבוד ללא הסכמת בעליהן.
מיושן
לאחר עשורים של ביקורת, לבסוף, בשנת 1966, בית המשפט העליון של ארה"ב קבע כי "מוסד ה-coverture הוא... מיושן", גם תוך הכרה בקיומה של ה-coverture ב-1–11 מדינות.
מורחב מ-Coverture
רק בשנת 1972, שתי מדינות בארה"ב אפשרו לאישה שהואשמה בבית משפט פלילי להציע כהגנה משפטית שהיא צייתה להוראות בעלה.
בשווייץ
שווייץ הייתה אחת המדינות האירופיות האחרונות שקבעו שוויון מגדרי בנישואין: זכויותיהן של נשים נשואות היו מוגבלות מאוד עד 1988, אז נכנסו לתוקף רפורמות משפטיות המספקות שוויון מגדרי בנישואין ומבטלות את הסמכות המשפטית של הבעל (רפורמות אלו אושרו ב-1985 על ידי הבוחרים במשאל עם, שהצביעו ברוב דחוק בעד עם 54.7% מהבוחרים שאישרו זאת).