י עד י
U.S.
סוס צולל הוא אטרקציה שהייתה פופולרית באמצע שנות ה-80 של המאה ה-19, שבה סוס היה קופץ לתוך בריכת מים, לעיתים מגובה של עד 60 רגל.
ויליאם "דוק" קארבר "המציא" את מופעי צלילת הסוסים. על פי הטענה, בשנת 1881 חצה קארבר גשר מעל נהר פלאט (נברסקה) אשר קרס חלקית. סוסו נפל/צלל למים שמתחת, מה שהעניק לקארבר השראה לפתח את מופע הסוס הצולל. קארבר אילף בעלי חיים שונים ויצא לסיבוב הופעות. בנו, אל פלויד קארבר, בנה את הרמפה והמגדל, ולורנה קארבר הייתה הרוכבת הראשונה.
סונורה ובסטר הצטרפה למופע בשנת 1924. מאוחר יותר היא נישאה לאל פלויד קארבר. המופע הפך למופע קבוע באתר הפופולרי של אטלנטיק סיטי, הסטיל פיר (Steel Pier). שם, סונורה, אל ולורנה המשיכו את המופע לאחר מותו.
בשנת 1931, סונורה והסוס שלה 'רד ליפס' איבדו את שיווי המשקל על הרציף. סונורה שרדה את הנפילה, אך התעוורה עקב היפרדות רשתית בשתי עיניה. היא המשיכה בצלילת סוסים גם לאחר שהתעוורה.
מופע צלילת סוסים היה מופע קבוע בסטיל פיר שבניו ג'רזי. לחץ מצד פעילי זכויות בעלי חיים וירידה בביקוש הובילו לסגירת המופע בשנות ה-70.
הסטיל פיר באטלנטיק סיטי שימש גם להצבת מכשיר מדידה לניטור שינויים בגובה פני הים של האוקיינוס האטלנטי. עם זאת, התברר כי השינויים בגובה פני הים ברציף נגרמו ממשקל הקהל שהתאסף לצפות בסוסים הצוללים. מדידות משנת 1929 עד 1978 הצביעו על עלייה בגובה פני הים – כאשר הקהל היה קבוע וגרם לרציף לשקוע מעט בקרקעית החולית הרכה – למעט במהלך הפסקת מופעי הסוסים בין 1945 ל-1953, כאשר היעדר קהל קבוע אפשר לרציף לעלות מעט.
סרט המבוסס על חייה, "לבבות פראיים לא ניתנים לשבירה" (Wild Hearts Can't Be Broken), יצא לאקרנים בשנת 1991.
אף על פי שהייתה חידוש קצר של המופע ברציף בשנת 1993, הוא נסגר שוב על רקע התנגדות. הסוסים צללו לעיתים ארבע פעמים ביום, שבעה ימים בשבוע.
ניסיון בשנת 2012 להחיות את המופעים בסטיל פיר נעצר כאשר פעילי רווחת בעלי חיים עתרו לבעלים שלא לקיים את המופעים. נשיא האגודה ההומנית של ארצות הברית הצהיר: "זהו סוף רחום לרעיון טיפשי להחריד".
