אונו היה נוסע מדי יום לעבודתו, והאצ'יקו היה עוזב את הבית כדי לקבל את פניו בסוף כל יום בתחנת שיבויה הסמוכה. השניים המשיכו בשגרה היומית עד ה-21 במאי 1925, כאשר אונו לא חזר. הפרופסור סבל מדימום מוחי בזמן שהעביר הרצאה בכיתתו, ומת מבלי שחזר אי פעם לתחנת הרכבת שבה המתין לו האצ'יקו.
