קרב קורופדיום
בשנת 282 לפנה"ס, פילטאירוס נטש את ליסימכוס, והציע את עצמו ואת המבצר החשוב של פרגמון, יחד עם אוצרותיו, לסלאוקוס הראשון ניקטור, שהביס והרג את ליסימכוס בקרב קורופדיום בשנת 281 לפנה"ס. סלאוקוס נהרג כמה חודשים לאחר מכן.

י ב.צ. עד י ב.צ.
Asia Minor or Anatolia
השושלת האטאלידית או ממלכת פרגמון הייתה שושלת יוונית הלניסטית ששלטה בחלק גדול מאסיה הקטנה, מהעיר פרגמון, לאחר מותו של ליסימכוס, גנרל של אלכסנדר הגדול.
בשנת 282 לפנה"ס, פילטאירוס נטש את ליסימכוס, והציע את עצמו ואת המבצר החשוב של פרגמון, יחד עם אוצרותיו, לסלאוקוס הראשון ניקטור, שהביס והרג את ליסימכוס בקרב קורופדיום בשנת 281 לפנה"ס. סלאוקוס נהרג כמה חודשים לאחר מכן.
פילטאירוס, במיוחד לאחר מותו של סלאוקוס, נהנה מאוטונומיה ניכרת למרות היותו כפוף רשמית לסלאוקים. הוא צבר עושר רב מכיוון שפרגמון הייתה אוצרותיו של ליסימכוס, והרחיב את כוחו והשפעתו מעבר לפרגמון. הוא תרם חיילים, כסף ומזון לעיר קיזיקוס, במיסיה, להגנתה מפני הגאלים הפולשים, ובכך זכה ביוקרה וברצון טוב עבורו ועבור משפחתו.
אחיינו ובנו המאומץ של פילטאירוס, אומנס הראשון, ירש אותו לאחר מותו בשנת 263 לפנה"ס.
אומנס הראשון מרד והביס את המלך הסלאוקי אנטיוכוס הראשון סוטר ליד בירת לידיה, סרדיס, בשנת 261 לפנה"ס.
פאוסניאס כתב שהישגו הגדול ביותר של אטאלוס הראשון (מלך בשנים 241–197 לפנה"ס) היה תבוסת הגאלים, שבה התכוון לגלאטים, קלטים שהיגרו למרכז אסיה הקטנה והקימו לעצמם כוח צבאי משמעותי.
אטאלוס הביס את הגאלים ואת אנטיוכוס בקרב אפרודיסיום ובקרב שני במזרח.
אטאלוס הראשון נלחם אז באנטיוכוס לבדו בקרב ליד סרדיס ובקרב נהר הרפסוס בקאריה בשנת 229 לפנה"ס.
בשנת 223 לפנה"ס, סלאוקוס השלישי חצה את הטאורוס אך נרצח. אכאיוס נטל את השליטה על הצבא.
אכאיוס נטל את השליטה על הצבא. אנטיוכוס השלישי הגדול מינה אותו לאחר מכן למושל השטחים הסלאוקיים מצפון להרי הטאורוס. בתוך שנתיים הוא כבש מחדש את השטחים האבודים ואילץ את אטאלוס להסתגר בתוך חומות פרגמון. עם זאת, הוא הואשם בכוונה למרוד, וכדי להגן על עצמו הכריז על עצמו כמלך.
בשנת 218 לפנה"ס, אטאלוס כבש מחדש את שטחי עברו בעזרת כמה גאלים תראקים.
אכאיוס חזר ממסעו המנצח בשנת 217 לפנה"ס והאיבה בין השניים התחדשה.
אטאלוס כרת ברית עם אנטיוכוס השלישי, שצר על אכאיוס בסרדיס בשנת 214 לפנה"ס.
האטאלידים הפכו לבעלי ברית של רומא במהלך המלחמה המקדונית הראשונה (214–205 לפנה"ס) ותמכו ברומא במלחמות הבאות.
אטאלוס הראשון, שעזר לרומאים במלחמה הראשונה, סיפק להם סיוע גם במלחמה המקדונית השנייה (200–197 לפנה"ס).
לפני שהפך למלך, אטאלוס השני היה מפקד צבאי. בשנת 190 לפנה"ס הוא השתתף בקרב מגנסיה, שהיה הניצחון הסופי של הרומאים במלחמה נגד הסלאוקים.
אומנס השני (מלך בשנים 197–159 לפנה"ס) תמך ברומא במלחמה הרומית-סלאוקית (192–188 לפנה"ס).
בשנת 188 לפנה"ס, לאחר המלחמה נגד הסלאוקים, תפסו הרומאים את נכסיו של אנטיוכוס השלישי הגדול המובס באסיה הקטנה והעניקו את מיסיה, לידיה, פריגיה ופמפיליה לממלכת פרגמון, ואת קאריה, ליקיה ופיסידיה, בפינה הדרום-מערבית של אסיה הקטנה, לרודוס, בעלת ברית רומית נוספת. מאוחר יותר העניקו הרומאים את נכסיה של רודוס לפרגמון.
בשנת 149 לפנה"ס, אטאלוס עזר לניקומדס השני אפיפנס לתפוס את כס המלוכה הביתיני מאביו פרוסיאס השני.
המלך האטאלידי האחרון, אטאלוס השלישי, מת והוריש את הממלכה לרפובליקה הרומית בשנת 133 לפנה"ס.
הרומאים לא ששו להשתלט על שטחים באסיה הקטנה ולא לקחו אחריות על הממלכה. אריסטוניקוס טען שהוא בנו הלא חוקי של אומנס השני, נטל את השם השושלתי אומנס השלישי, תבע את כס המלוכה, עורר מרד, ובשנת 132 לפנה"ס "כבש את אסיה, שהורשה לעם הרומי והיה אמור להיות חופשי".
בשנת 131 לפנה"ס שלחה רומא צבא נגדו, אך הוא הובס. הרומאים הביסו את אומנס השלישי בשנת 129 לפנה"ס. הם סיפחו את ממלכת פרגמון לשעבר, שהפכה לפרובינקיה הרומית אסיה.