1נולד
מוהנדס קרמצ'נד גנדי נולד ב-2 באוקטובר 1869 למשפחה הינדית מגוג'ראט מהקאסטה מוד בניה בפורבנדר (הידועה גם כסודאמאפורי), עיירת חוף בחצי האי קתיאוואר שהייתה אז חלק מהמדינה הנסיכותית הקטנה פורבנדר בסוכנות קתיאוואר של האימפריה ההודית.
2נישואין
במאי 1883, קסטורבה בת ה-14 נישאה למוהנדס קרמצ'נד גנדי בן ה-13 בנישואים שסודרו על ידי הוריהם, לפי המסורת ההודית.
3נסיעה למומבאי
ב-10 באוגוסט 1888, גנדי בן ה-18 עזב את פורבנדר למומבאי, שנודעה אז כבומביי. עם הגעתו, הוא שהה בקהילת המוד-בניה המקומית בזמן שהמתין להסדרי הנסיעה באונייה. ראש הקהילה הכיר את אביו של גנדי. לאחר שנודעו לו תוכניותיו של גנדי, הוא וזקנים אחרים הזהירו את גנדי שאנגליה תפתה אותו להתפשר על דתו, ולאכול ולשתות בדרכים מערביות. גנדי הודיע להם על הבטחתו לאמו ועל ברכותיה. המנהיג המקומי התעלם מכך והחרימו מהקאסטה שלו. אך גנדי התעלם מכך.
4הנסיעה ללונדון
ב-4 בספטמבר הוא הפליג מבומביי ללונדון. אחיו ליווה אותו בצאתו. גנדי למד ביוניברסיטי קולג' לונדון, שהיא מכללה המהווה חלק מאוניברסיטת לונדון.
5עזיבת לונדון
גנדי, בגיל 22, הוסמך לעריכת דין ביוני 1891 ולאחר מכן עזב את לונדון להודו, שם נודע לו שאמו נפטרה בזמן שהיה בלונדון וכי משפחתו הסתירה ממנו את הבשורה.
6הפלגה לדרום אפריקה
בשנת 1893 פנה אל גנדי סוחר מוסלמי מקתיאוואר בשם דאדא עבדאללה. עבדאללה היה בעליה של חברת ספנות גדולה ומצליחה בדרום אפריקה. בן דוד רחוק שלו ביוהנסבורג נזקק לעורך דין, והם העדיפו אדם ממוצא קתיאווארי. גנדי בירר מה יהיה שכרו עבור העבודה. הוצע לו שכר כולל של 105 ליש"ט בתוספת הוצאות נסיעה. הוא קיבל את ההצעה, בידיעה שמדובר בהתחייבות של שנה לפחות במושבת נטאל שבדרום אפריקה, שהייתה גם היא חלק מן האימפריה הבריטית. באפריל 1893 הפליג גנדי, אז בן 23, לדרום אפריקה כדי לשמש עורך דינו של בן דודו של עבדאללה.
7תיק עבדאללה הגיע לסיומו
תיק עבדאללה שהביא אותו לדרום אפריקה הסתיים במאי 1894, והקהילה ההודית ארגנה מסיבת פרידה לגנדי כשהתכונן לחזור להודו. עם זאת, הצעה מפלה חדשה של ממשלת נטאל הובילה את גנדי להאריך את תקופת שהותו המקורית בדרום אפריקה. הוא תכנן לסייע להודים בהתנגדות להצעת חוק שתשלול מהם את זכות ההצבעה, זכות שהוצע אז שתהיה זכות אירופאית בלעדית.
8הימנעות מיחסי מין
יחד עם טקסטים רבים אחרים, גנדי למד את הבהגווד גיטה בזמן שהותו בדרום אפריקה. כתב קודש הינדי זה דן ביוגה של ידע (ג'נאנה יוגה), יוגה של מסירות (בהקטי יוגה) ויוגה של פעולה (קארמה יוגה), לצד מעלות כגון אי-אלימות, סבלנות, יושרה, היעדר צביעות, איפוק והתנזרות. גנדי החל לערוך ניסויים בערכים אלו, ובשנת 1906, בגיל 37, על אף שהיה נשוי ואב, נדר להימנע מיחסי מין.
9אסיפת המחאה ההמונית
בשנת 1906, ממשלת טרנסוואל חוקקה חוק חדש המחייב רישום של האוכלוסיות ההודיות והסיניות במושבה. באסיפת מחאה המונית שנערכה ביוהנסבורג ב-11 בספטמבר באותה שנה, הפציר גנדי בהודים להתנגד לחוק החדש ולשאת בעונשים על כך.
10גנדי נעצר
גנדי הרחיב את מצע אי-שיתוף הפעולה הבלתי אלים שלו כדי לכלול את מדיניות ה"סוואדשי" – החרמת מוצרים מתוצרת חוץ, ובמיוחד מוצרים בריטיים. הפופולריות של "אי-שיתוף הפעולה" גברה, והפופולריות החברתית שלו משכה השתתפות מכל שכבות החברה ההודית. גנדי נעצר ב-10 במרץ 1922, הועמד לדין באשמת הסתה ונידון לשש שנות מאסר.
11המאסר
גנדי החל לרצות את עונשו ב-18 במרץ 1922. כאשר גנדי מבודד בכלא, הקונגרס הלאומי ההודי התפצל לשני פלגים שהתנגדו למהלך זה. יתרה מכך, שיתוף הפעולה בין הינדים למוסלמים הסתיים כאשר תנועת ח'ילאפת קרסה עם עלייתו של אתאטורק בטורקיה. מנהיגים מוסלמים עזבו את הקונגרס והחלו להקים ארגונים מוסלמיים. הבסיס הפוליטי מאחורי גנדי התפרק לפלגים.
12השחרור
גנדי שוחרר בפברואר 1924 לצורך ניתוח תוספתן, לאחר שריצה שנתיים בלבד.
13דגל הודו בלאהור
ב-31 בדצמבר 1929 הונף דגל הודו בלאהור.
14הקונגרס הלאומי ההודי הכריז על עצמאות הודו
גנדי הצטרף לקונגרס הלאומי ההודי ונחשף לסוגיות הודיות, לפוליטיקה ולעם ההודי בעיקר על ידי גוקהלה (המנהיג המרכזי של מפלגת הקונגרס). גנדי נטל את הנהגת הקונגרס בשנת 1920 והחל להסלים את הדרישות עד שב-26 בינואר 1930 הכריז הקונגרס הלאומי ההודי על עצמאות הודו. הבריטים לא הכירו בהכרזה, אך התנהלו משא ומתן, כאשר הקונגרס לקח חלק בממשל המחוזי בסוף שנות ה-30.
15יום העצמאות של הודו בלאהור
הקונגרס בהנהגת גנדי חגג את ה-26 בינואר 1930 כיום העצמאות של הודו בלאהור. יום זה צוין כמעט על ידי כל ארגון הודי אחר. לאחר מכן, במרץ 1930, פתח גנדי בסטיאגרהא חדשה נגד המס על המלח.
16מכתבו של גנדי למשנה למלך הודו
גנדי שלח אולטימטום בצורת מכתב מנומס למשנה למלך הודו, לורד אירווין, ב-2 במרץ. קווייקר בריטי צעיר מהאגף השמאלי בשם רג ריינולדס מסר את המכתב. גנדי גינה במכתב את השלטון הבריטי, ותיאר אותו כ"קללה" ש"רוששה את מיליוני האילמים באמצעות מערכת של ניצול מתקדם ומנהל צבאי ואזרחי יקר באופן הרסני... היא הפחיתה אותנו פוליטית לצמיתות". גנדי ציין גם במכתב כי המשנה למלך קיבל משכורת "גבוהה פי חמשת אלפים מההכנסה הממוצעת בהודו". האלימות הבריטית, הבטיח גנדי, תובס על ידי אי-אלימות הודית.
17צעדת המלח המפורסמת
זה (מכתבו של גנדי למשנה למלך הודו) זכה להדגשה על ידי צעדת המלח המפורסמת לדנדי בין ה-12 במרץ ל-6 באפריל, שבה, יחד עם 78 מתנדבים, הוא צעד 388 קילומטרים (241 מייל) מאחמדאבאד לדנדי, גוג'ראט, כדי להפיק מלח בעצמו, מתוך כוונה מוצהרת להפר את חוקי המלח. אלפי הודים הצטרפו אליו בצעדה זו אל הים. הצעדה ארכה 25 ימים לכיסוי 240 מיילים, כאשר גנדי נואם בפני קהל עצום לעיתים קרובות לאורך הדרך.
18הסכם גנדי-אירווין
הממשלה, מיוצגת על ידי הלורד אירווין, החליטה לנהל משא ומתן עם גנדי. הסכם גנדי-אירווין נחתם במרץ 1931. הממשלה הבריטית הסכימה לשחרר את כל האסירים הפוליטיים, בתמורה להשעיית תנועת אי-הציות האזרחי. על פי ההסכם, גנדי הוזמן להשתתף בוועידת השולחן העגול בלונדון לדיונים וכנציג היחיד של הקונגרס הלאומי ההודי. הוועידה הייתה אכזבה עבור גנדי והלאומנים. גנדי ציפה לדון בעצמאותה של הודו, בעוד שהצד הבריטי התמקד בנסיכים ההודים ובמיעוטים ההודים במקום בהעברת השלטון.
19צום של 21 ימים לטיהור עצמי
בשנת 1932 פתח גנדי במסע חדש לשיפור חייהם של בני הקאסטות הבלתי־נגיעות, שאותם החל לכנות הריג'נים, כלומר "ילדי האל". ב-8 במאי 1933 החל גנדי בצום בן 21 יום לשם טיהור עצמי, והשיק מסע בן שנה לסיוע לתנועת ההריג'נים. המסע החדש לא זכה לתמיכה כללית בקרב קהילת הדלית. אמבדקר ובעלי בריתו סברו שגנדי נוהג בפטרנליזם ומחליש את זכויותיהם הפוליטיות של הדלית.
20נאום 'צאו מהודו'
התנגדותו של גנדי להשתתפות הודו במלחמת העולם השנייה נבעה מאמונתו כי הודו אינה יכולה להיות צד למלחמה שנלחמים בה לכאורה למען חופש דמוקרטי, בעוד חופש זה נשלל מהודו עצמה. הוא גם גינה את הנאציזם והפשיזם, עמדה שזכתה לתמיכתם של מנהיגים הודים אחרים. ככל שהמלחמה התקדמה, גנדי הגביר את דרישתו לעצמאות, וקרא לבריטים לעזוב את הודו בנאום שנשא במומבאי בשנת 1942. זה היה המרד המכריע ביותר של גנדי ומפלגת הקונגרס שמטרתו הייתה להבטיח את יציאת הבריטים מהודו.
ממשלת בריטניה הגיבה במהירות לנאום "עזבו את הודו", ובתוך שעות ספורות לאחר נאומו של גנדי, עצרה את גנדי ואת כל חברי ועדת העבודה של הקונגרס. בני ארצו הגיבו על המעצרים בגרימת נזק או בהצתה של מאות תחנות רכבת ותחנות משטרה בבעלות הממשלה, ובחיתוך חוטי טלגרף.
21מות אשתו של גנדי
ב-22 בפברואר 1944 בשעה 19:35, הלכה קסטורבאי מוהנדס גנדי לעולמה בארמון אגא חאן בפונה, בגיל 74.
22שחרורו של גנדי
גנדי שוחרר לפני סיום המלחמה ב-6 במאי 1944 בשל בריאותו המידרדרת והצורך בניתוח; השלטון הבריטי לא רצה שהוא ימות בכלא ויעורר את זעם האומה. הוא יצא מהמעצר אל זירה פוליטית משתנה – הליגה המוסלמית למשל, שרק שנים ספורות קודם לכן נראתה שולית, "תפסה כעת את מרכז הבמה הפוליטית".
23מכתבו של גנדי לבירלה
גנדי ניסה לבחון ולהוכיח לעצמו את הברהמצ'ריה שלו. הניסויים החלו זמן מה לאחר מות אשתו בפברואר 1944. בתחילת הניסוי, הוא הלין נשים באותו חדר אך במיטות נפרדות. מאוחר יותר הוא ישן עם נשים באותה מיטה כשהם לבושים, ולבסוף, הוא ישן עירום עם נשים. באפריל 1945, גנדי התייחס להיותו עירום עם מספר "נשים או נערות" במכתב לבירלה כחלק מהניסויים.
24התנגדות לעצמאות
באוגוסט 1947 חילקו הבריטים את הארץ, כאשר הודו ופקיסטן זכו כל אחת בעצמאות בתנאים שגנדי לא אישר.
25התנקשות
ב-30 בינואר 1948 בשעה 17:17, גנדי היה עם אחייניותיו בגן של בית בירלה לשעבר (כיום גנדי סמריטי), בדרכו לשאת דברים באסיפת תפילה, כאשר נתוראם גודסה ירה שלושה כדורים מאקדח ברטה M1934 בקוטר 9 מ"מ קורטו אל חזהו מטווח אפס. על פי כמה דיווחים, גנדי מת במקום. בדיווחים אחרים, כגון זה שהוכן על ידי עיתונאי שהיה עד ראייה, גנדי הובל לתוך בית בירלה, לחדר שינה. שם הוא מת כ-30 דקות לאחר מכן בזמן שאחד מבני משפחתו של גנדי קרא פסוקים מכתבי הקודש ההינדואיים.