ברינליץ

ככל שהצבא האדום התקרב ביולי 1944, החל האס-אס לסגור את מחנות הריכוז המזרחיים ביותר ולפנות את האסירים שנותרו מערבה לאושוויץ ולמחנה הריכוז גרוס-רוזן. מזכירו האישי של גת, מיאטק פמפר, התריע בפני שינדלר על תוכניות הנאצים לסגור את כל המפעלים שאינם מעורבים ישירות במאמץ המלחמתי, כולל מפעל כלי האמייל של שינדלר. פמפר הציע לשינדלר להסב את הייצור מכלי בישול לרימונים נגד טנקים במאמץ להציל את חייהם של העובדים היהודים. באמצעות שוחד וכוח השכנוע שלו, שכנע שינדלר את גת ואת הפקידים בברלין לאפשר לו להעביר את מפעלו ואת עובדיו לברינליץ (בצ'כית: Brněnec), שבחבל הסודטים, ובכך חסך מהם מוות בטוח בתאי הגזים. תוך שימוש בשמות שסיפק קצין המשטרה היהודית בגטו מרסל גולדברג, פמפר ערך והקליד את רשימת 1,200 היהודים – 1,000 מעובדיו של שינדלר ו-200 אסירים ממפעל הטקסטיל של יוליוס מדריץ' – שנשלחו לברינליץ באוקטובר 1944.

עשוי להכיל שגיאות.