לידה
סולימאני נולד ב-11 במרץ 1957 בכפר קנאת-י מאלכ שבמחוז כרמאן.

יום שני מרץ ד, י עד יום שישי ינו׳ ד, י
Iran, Iraq
קאסם סולימאני (11 במרץ 1957 – 3 בינואר 2020) היה אלוף איראני במשמרות המהפכה האסלאמית (IRGC), ומ-1998 ועד מותו ב-2020, מפקד כוח קודס, יחידה האחראית בעיקר על פעולות צבאיות וחשאיות מחוץ לגבולות איראן. בשנותיו האחרונות הוא נחשב לאדם השני בעוצמתו באיראן אחרי האייתוללה ח'אמנאי, וכן ליד ימינו.
סולימאני נולד ב-11 במרץ 1957 בכפר קנאת-י מאלכ שבמחוז כרמאן.
בשנת 1975 החל לעבוד כקבלן בארגון המים של כרמאן.
סולימאני הצטרף למשמרות המהפכה (IRGC) בשנת 1979 בעקבות המהפכה האיראנית, שהובילה לנפילת השאה ולעלייתו לשלטון של האייתוללה חומייני. על פי הדיווחים, הכשרתו הייתה מינימלית, אך הוא התקדם במהירות. בתחילת דרכו כאיש משמרות המהפכה, הוא הוצב בצפון-מערב איראן והשתתף בדיכוי התקוממות בדלנית כורדית במחוז מערב אזרבייג'ן.
ב-22 בספטמבר 1980, כאשר סדאם חוסיין פתח בפלישה לאיראן, מה שהוביל למלחמת איראן–עיראק (1980–1988), הצטרף סולימאני לשדה הקרב כמפקד פלוגה צבאית, המורכבת מאנשים מכרמאן שאותם גייס ואימן.
הוא נפצע קשה במבצע טאריק אל-קודס.
ב-17 ביולי 1985 התנגד סולימאני לתוכנית הנהגת משמרות המהפכה לפרוס כוחות בשני איים במערב ארוונד רוד, על נהר שאט אל-ערב.
לאחר המלחמה, במהלך שנות ה-90, הוא היה מפקד במשמרות המהפכה במחוז כרמאן.
במהלך מרד הסטודנטים בטהראן ב-1999, סולימאני היה אחד מקציני משמרות המהפכה שחתמו על מכתב לנשיא מוחמד ח'אתמי. המכתב הצהיר שאם ח'אתמי לא ידכא את מרד הסטודנטים, הצבא יעשה זאת ואף עשוי לבצע הפיכה נגד ח'אתמי.
התאריך המדויק של מינויו למפקד כוח קודס של משמרות המהפכה אינו ברור, אך עלי אלפונה מציין כי הדבר קרה בין ה-10 בספטמבר 1997 ל-21 במרץ 1998.
בשנת 1999, סולימאני, יחד עם מפקדים בכירים נוספים במשמרות המהפכה, חתם על מכתב לנשיא דאז מוחמד ח'אתמי בנוגע להפגנות הסטודנטים ביולי. הם כתבו: "אדוני הנשיא ח'אתמי, עד מתי עלינו להזיל דמעות, להתאבל על האירועים, לתרגל דמוקרטיה באמצעות כאוס ועלבונות, ולהפגין סבלנות מהפכנית על חשבון חבלה במערכת? אדוני הנשיא, אם לא תקבל החלטה מהפכנית ותפעל בהתאם למשימותיך האסלאמיות והלאומיות, מחר יהיה מאוחר מדי ובלתי הפיך עד כדי כך שלא ניתן אפילו לדמיין זאת".
בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001, טס הבכיר במחלקת המדינה האמריקאית, ראיין קרוקר, לז'נבה כדי להיפגש עם דיפלומטים איראנים שפעלו תחת הנחייתו של סולימאני, במטרה לשתף פעולה להשמדת הטאליבן.
הוא נחשב לאחד היורשים האפשריים לתפקיד מפקד משמרות המהפכה כאשר הגנרל יחיא רחים ספאוי עזב את התפקיד ב-2007.
בשנת 2007, ארה"ב כללה אותו ב"הגדרה של ישויות ויחידים איראנים לפעילויות הפצה ותמיכה בטרור", שאסרה על אזרחי ארה"ב לעשות עסקים עמו.
במרץ 2007 נכלל סולימאני ברשימת אישים איראנים שהוטלו עליהם סנקציות בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1747.
בשנת 2008 הוא עמד בראש קבוצת חוקרים איראנים שחקרו את מותו של עימאד מורנייה.
סולימאני סייע להשגת הפסקת אש בין הצבא העיראקי לצבא המהדי במרץ 2008.
בשנת 2009, האקונומיסט הצהיר על בסיס דו"ח מודלף כי כריסטופר ר. היל והגנרל ריימונד ט. אודירנו (שני הבכירים האמריקאים בבגדאד באותה עת) נפגשו עם סולימאני במשרדו של נשיא עיראק, ג'לאל טלבאני, אך חזר בו מהסיפור לאחר שהיל ואודירנו הכחישו את קיום הפגישה.
ב-24 בינואר 2011 הועלה סולימאני לדרגת אלוף על ידי המנהיג העליון עלי ח'אמנאי.
ב-18 במאי 2011 הוא ספג סנקציות שוב מצד ארה"ב יחד עם נשיא סוריה בשאר אל-אסד ובכירים סורים נוספים בשל מעורבותו לכאורה במתן תמיכה חומרית לממשלת סוריה.
ב-24 ביוני 2011 ציין העיתון הרשמי של האיחוד האירופי כי שלושת חברי משמרות המהפכה האיראניים הנתונים כעת לסנקציות "סיפקו ציוד ותמיכה כדי לעזור לממשלת סוריה לדכא הפגנות בסוריה".
לפי מספר מקורות, כולל ריאד חיג'אב, ראש ממשלת סוריה לשעבר שערק באוגוסט 2012, סולימאני היה אחד התומכים הנלהבים ביותר של ממשלת סוריה בראשות בשאר אל-אסד במלחמת האזרחים בסוריה.
כלי תקשורת איראניים דיווחו ב-2012 כי ייתכן שיוחלף כמפקד כוח קודס כדי לאפשר לו להתמודד בבחירות לנשיאות ב-2013.
הכיבוש מחדש של קוסייר במאי 2013 מידי כוחות המורדים וג'בהת א-נוסרה היה, לדברי ג'ון מגווייר, קצין CIA לשעבר בעיראק, "מתוזמר" על ידי סולימאני.
בשנת 2014 שהה סולימאני בעיר העיראקית אמירלי, כדי לעבוד עם כוחות עיראקיים על הדיפת לוחמי דאעש.
בנובמבר 2014, כוחות שיעים וכורדים תחת פיקודו של סולימאני הדפו את דאעש מהכפרים העיראקיים ג'לאוולא וסעדיה שבמחוז דיאלא.
בשנת 2015 החל סולימאני לגייס תמיכה ממקורות שונים כדי להילחם בדאעש המתחדש ובקבוצות מורדים, ששניהם הצליחו להשתלט על שטחים נרחבים מכוחותיו של אסד. על פי הדיווחים, הוא היה האדריכל הראשי של ההתערבות המשותפת שכללה את רוסיה כשותפה חדשה עם אסד וחיזבאללה.
בביקור בבירה הלבנונית ביירות ב-29 בינואר 2015, הניח סולימאני זרים על קבריהם של חברי חיזבאללה שנהרגו, בהם ג'יהאד מורנייה, מה שחיזק את החשדות בדבר שיתוף פעולה בין חיזבאללה לכוח קודס.
בתחילת פברואר 2016, בגיבוי תקיפות אוויריות של חיל האוויר הרוסי והסורי, פתחה הדיוויזיה הממוכנת ה-4 – בתיאום הדוק עם חיזבאללה, כוחות ההגנה הלאומיים (NDF), גדודי חיזבאללה ותנועת א-נוג'בא – במתקפה באזור הכפרי הצפוני של מחוז חלב, ששברה בסופו של דבר את המצור בן שלוש השנים על נובל וא-זהרא וניתקה את נתיב האספקה העיקרי של המורדים מטורקיה. לדברי מקור ביטחוני בכיר שאינו סורי המקורב לדמשק, ללוחמים איראנים היה תפקיד מכריע בסכסוך. "קאסם סולימאני נמצא שם באותו אזור", אמר. בדצמבר 2016 הופיעו תמונות חדשות של סולימאני במצודת חלב, אם כי התאריך המדויק של התמונות אינו ידוע.
בסוף מרץ 2017 נראה סולימאני באזור הכפרי הצפוני של מחוז חמה בסוריה, כשהוא על פי הדיווחים מסייע לאלוף סוהיל אל-חסן להדוף מתקפת מורדים גדולה.
טראמפ הביע רצון לפגוע בסולימאני בפגישה ב-2017 עם היועץ לביטחון לאומי דאז, ה.ר. מקמאסטר. ב-13 בינואר 2020 אמרו חמישה בכירים בהווה ובעבר בממשל טראמפ ל-NBC News כי טראמפ אישר את חיסולו של סולימאני ביוני 2019 בתנאי שהיה מעורב בהריגת אמריקאי כלשהו, החלטה שזכתה לגיבוי מצד מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו.
בראיון ששודר באוקטובר 2019, הוא אמר כי שהה בלבנון במהלך מלחמת לבנון השנייה כדי לפקח על הסכסוך.
סולימאני נהרג ב-3 בינואר 2020 בסביבות השעה 1:00 לפנות בוקר שעון מקומי (22:00 UTC ב-2 בינואר), בתקיפת כטב"ם אמריקאי ליד נמל התעופה הבינלאומי של בגדאד.
ב-4 בינואר נערכה בבגדאד תהלוכת הלוויה לסולימאני בהשתתפות אלפי אבלים, שהניפו דגלי עיראק ומיליציות וקראו "מוות לאמריקה, מוות לישראל". התהלוכה החלה במסגד אל-כאזמיה בבגדאד. ראש ממשלת עיראק, עאדל עבד אל-מהדי, ומנהיגי מיליציות הנתמכות על ידי איראן השתתפו בתהלוכת ההלוויה. שרידיו של סולימאני הועברו לערים השיעיות הקדושות כרבלא ונג'ף.
ב-6 בינואר הגיעה גופתו של סולימאני ושל הרוגים נוספים לבירת איראן, טהראן. המונים עצומים, על פי הדיווחים מאות אלפים או מיליונים, גדשו את הרחובות. המנהיג העליון עלי חמינאי, שהיה בעל קשר קרוב לסולימאני, הוביל את תפילת האסלאם המסורתית למתים, כשהוא בוכה בנקודה מסוימת מול הארונות העטופים בדגלים.
ב-7 בינואר 2020 התרחשה דריסה בתהלוכת הקבורה של סולימאני בכרמאן, בהשתתפות מאות אלפי אבלים, שגרמה למותם של 56 בני אדם ולפציעתם של 212 נוספים.
ב-8 בינואר 2020 הגיב הצבא האיראני למותו של סולימאני בשיגור טילים בליסטיים לעבר שני בסיסים אמריקאיים בעיראק, מה שלא גרם לנפגעים מדווחים.
ב-13 בינואר 2020 העניק שר ההגנה הסורי, עלי עבדאללה איוב, את מדליית "גיבור הרפובליקה הערבית הסורית", שהנשיא בשאר אל-אסד העניק לאחר מותו לקאסם סולימאני, לעמיתו האיראני, אמיר חאתמי.