התקוממות האצולה הפולנית בגליציה האוסטרית
בשנת 1846 התרחשה התקוממות של האצולה הפולנית בגליציה האוסטרית, שדוכאה רק כאשר איכרים, בתורם, התקוממו נגד האצילים. בנוסף, התרחשה בפולין גדול התקוממות של כוחות דמוקרטיים נגד פרוסיה, שתוכננה אך לא יצאה לפועל.

יום רביעי פבר׳ ד, י עד ינו׳, 1848
Western, Northern, and Central Europe
מהפכות 1848, הידועות במדינות מסוימות כ"אביב העמים", היו סדרה של תהפוכות פוליטיות ברחבי אירופה בשנת 1848. זהו נותר גל המהפכות הנרחב ביותר בהיסטוריה האירופית. המהפכות היו במהותן דמוקרטיות וליברליות, במטרה להסיר את המבנים המלוכניים הישנים וליצור מדינות לאום עצמאיות. המהפכות התפשטו ברחבי אירופה לאחר מהפכה ראשונית שהחלה בצרפת בפברואר. מעל 50 מדינות הושפעו, אך ללא תיאום או שיתוף פעולה משמעותי בין המהפכנים שלהן. כמה מהגורמים העיקריים שתרמו לכך היו חוסר שביעות רצון נרחב מההנהגה הפוליטית, דרישות ליותר השתתפות בממשל ובדמוקרטיה, דרישות לחופש העיתונות, דרישות נוספות של מעמד הפועלים לזכויות כלכליות, עליית הלאומיות, התארגנות מחדש של כוחות הממשל המבוססים,[3] ומשבר תפוחי האדמה האירופי, שעורר רעב המוני, הגירה ותסיסה אזרחית.
בשנת 1846 התרחשה התקוממות של האצולה הפולנית בגליציה האוסטרית, שדוכאה רק כאשר איכרים, בתורם, התקוממו נגד האצילים. בנוסף, התרחשה בפולין גדול התקוממות של כוחות דמוקרטיים נגד פרוסיה, שתוכננה אך לא יצאה לפועל.
מלחמת זונדרבונד בנובמבר 1847 הייתה מלחמת אזרחים בשווייץ, שהייתה אז עדיין קונפדרציה רופפת יחסית של קנטונים.
ב-2 במאי 1848 הוקמה המועצה הרותנית (האוקראינית) העליונה. המועצה (1848–1851) הונהגה על ידי הבישוף היווני-קתולי גרגורי יחימוביץ' וכללה 30 חברים קבועים. מטרתה העיקרית הייתה החלוקה המנהלית של גליציה לחלקים מערביים (פולניים) ומזרחיים (רותניים/אוקראיניים) בתוך גבולות האימפריה ההבסבורגית, והקמת אזור נפרד בעל ממשל עצמי פוליטי.
ליברליזציה של חוקי הסחר וצמיחת המפעלים הגדילו את התהום בין בעלי מלאכה לבין שוליות ושוליות, שמספרם גדל באופן לא פרופורציונלי ב-93% בין 1815 ל-1848 בגרמניה.
מהפכות 1848 במדינות איטליה, חלק ממהפכות 1848 הרחבות יותר באירופה, היו מרידות מאורגנות במדינות חצי האי האיטלקי ובסיציליה, בהובלת אינטלקטואלים ומסיתים ששאפו לממשל ליברלי. כלאומנים איטלקים הם ביקשו לחסל את השליטה האוסטרית הריאקציונרית.
בינואר 1848, במהלך תקופה של התנגדות גוברת מצד חקלאים וליברלים. הדרישות למונרכיה חוקתית, בהובלת הליברלים הלאומיים, הסתיימו בצעדה עממית לכריסטיאנסבורג ב-21 במרץ. המלך החדש, פרדריק השביעי, נענה לדרישות הליברלים והקים קבינט חדש שכלל מנהיגים בולטים של המפלגה הליברלית הלאומית.
בלגיה לא חוותה תסיסה משמעותית ב-1848; היא כבר עברה רפורמה ליברלית לאחר המהפכה של 1830 ולכן המערכת החוקתית והמונרכיה שלה שרדו.
האיום הרציני ביותר של הידבקות מהפכנית, לעומת זאת, הגיע מקבוצות גולים בלגים מצרפת. בשנת 1830 פרצה המהפכה הבלגית בהשראת המהפכה שהתרחשה בצרפת, והרשויות הבלגיות חששו שתופעה דומה של 'חיקוי' עלולה להתרחש ב-1848.
הניצוץ למהפכת אירלנד הצעירה הגיע ב-1848 כאשר הפרלמנט הבריטי העביר את "חוק הפשע והזעם". החוק היה למעשה הכרזה על ממשל צבאי באירלנד, שנועד ליצור התמודדות עם התנועה הלאומית האירית הגוברת.
בצ'ילה, מהפכות 1848 נתנו השראה למהפכה הצ'יליאנית של 1851.
באמריקה הלטינית הספרדית, מהפכת 1848 הופיעה בגרנדה החדשה, שם סטודנטים, ליברלים ואינטלקטואלים קולומביאנים דרשו את בחירתו של הגנרל חוסה הילריו לופס.
המהפכות הגרמניות של 1848–1849, שהשלב הפותח שלהן נקרא גם מהפכת מרץ, היו בתחילה חלק ממהפכות 1848 שפרצו במדינות אירופיות רבות. הן היו סדרה של מחאות ומרידות מתואמות באופן רופף במדינות הקונפדרציה הגרמנית, כולל האימפריה האוסטרית.
מהפכות 1848 באימפריה האוסטרית היו סדרה של מהפכות שהתרחשו באימפריה האוסטרית ממרץ 1848 עד נובמבר 1849.
המהפכה ההונגרית של 1848, או בשמה המלא המהפכה האזרחית ומלחמת העצמאות ההונגרית של 1848–1849, הייתה אחת ממהפכות 1848 האירופיות הרבות והייתה קשורה קשר הדוק למהפכות אחרות של 1848 באזורים ההבסבורגיים. למרות שהמהפכה נכשלה, היא נחשבת לאחד האירועים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה המודרנית של הונגריה, המהווה את אבן הפינה של הזהות הלאומית ההונגרית המודרנית.
במהלך 18–19 במרץ, סדרה של מהומות הידועות כתסיסת מרץ (Marsoroligheterna) התרחשו בבירת שוודיה, סטוקהולם. הצהרות עם דרישות לרפורמה פוליטית הופצו בעיר והמון פוזר על ידי הצבא, מה שהוביל ל-18 נפגעים.
מלחמת שלזוויג הראשונה הייתה סכסוך צבאי בדרום דנמרק ובצפון גרמניה שהיה מושרש בשאלת שלזוויג-הולשטיין, שערערה על השאלה מי צריך לשלוט בדוכסויות שלזוויג, הולשטיין ולאונבורג, שדיברו בעיקר גרמנית. בסופו של דבר, הצד הדני יצא מנצח בתמיכה דיפלומטית של המעצמות הגדולות.
התקוממות פולין גדול של 1848 או התקוממות פוזנן הייתה מרידה צבאית לא מוצלחת של פולנים נגד כוחות פרוסיים, במהלך תקופת אביב העמים.
המהפכה המולדבית של 1848 הוא השם המשמש לתנועה הלאומנית הרומנית הליברלית והרומנטית שנכשלה, בהשראת מהפכות 1848 בנסיכות מולדובה.
המהפכה הוולאכית של 1848 הייתה התקוממות לאומנית וליברלית רומנית בנסיכות ולאכיה. כחלק ממהפכות 1848, ובקשר הדוק למרד שנכשל בנסיכות מולדובה, היא ביקשה להפיל את הממשל שהוטל על ידי הרשויות הרוסיות הקיסריות תחת משטר ה-Regulamentul Organic, ודרשה, באמצעות רבים ממנהיגיה, את ביטול זכויות היתר של הבויארים.
מרד אירלנד הצעירה היה התקוממות לאומנית אירית שנכשלה בהובלת תנועת אירלנד הצעירה, כחלק ממהפכות 1848 הרחבות יותר שהשפיעו על רוב אירופה. הוא התרחש ב-29 ביולי 1848 בפארנרורי, יישוב קטן כ-4.3 ק"מ צפונית-צפון-מזרחית לכפר באלינגארי, דרום טיפררי.
בתגובה, מפלגת אירלנד הצעירה פתחה במרד שלה ביולי 1848, כשהיא מגייסת בעלי קרקעות ודיירים למטרתה.
בברזיל, מרד הפריירה, תנועה בפרנמבוקו, נמשך מנובמבר 1848 עד 1852. [דרוש מקור] סכסוכים לא פתורים מתקופת העוצרות והתנגדות מקומית לביסוס האימפריה הברזילאית שהוכרזה ב-1822 עזרו לזרוע את זרעי המהפכה.
"מהפכת פברואר" בצרפת הוצתה על ידי דיכוי ה-campagne des banquets. מהפכה זו הונעה על ידי אידיאלים לאומניים ורפובליקניים בקרב הציבור הצרפתי הכללי, שהאמין שהעם צריך לשלוט בעצמו. היא סיימה את המונרכיה החוקתית של לואי-פיליפ, והובילה ליצירת הרפובליקה הצרפתית השנייה. הממשלה החדשה הובלה על ידי לואי-נפוליאון, אחיינו של נפוליאון בונפרטה, שבשנת 1852 ביצע הפיכה והכתיר את עצמו כקיסר דיקטטורי של האימפריה הצרפתית השנייה.