לידה
רוחאללה מוסאווי חומייני, ששמו הפרטי פירושו "רוח אללה", נולד ב-24 בספטמבר 1902 בחומיין, שבמחוז מרכזי.
null
היסטוריה של רוחאללה חומייני
יום רביעי ספט׳ ד, י עד יום שבת יוני ד, י
Iran
סייד רוחאללה מוסאווי חומייני (24 בספטמבר 1902 – 3 ביוני 1989), הידוע בעולם המערבי גם כאייתוללה חומייני, היה פוליטיקאי ואיש דת איראני. הוא היה מייסד הרפובליקה האסלאמית של איראן ומנהיג המהפכה האיראנית ב-1979, שהובילה להפלת השאה האחרון של איראן, מוחמד רזא פהלווי, ולקץ המלוכה הפרסית בת 2,500 השנים. בעקבות המהפכה, הפך חומייני למנהיג העליון של המדינה, תפקיד שנוצר בחוקת הרפובליקה האסלאמית כסמכות הפוליטית והדתית הגבוהה ביותר באומה, בו החזיק עד מותו. יורשו היה עלי ח'אמנהאי ב-4 ביוני 1989.
תחילת לימודיו
לאחר מלחמת העולם הראשונה, נעשו סידורים עבורו ללמוד בסמינר האסלאמי באספהאן, אך הוא נמשך במקום זאת לסמינר באראק. הוא הושם תחת הנהגתו של האייתוללה עבד אל-כרים חאירי יזדי. בשנת 1920 עבר חומייני לאראק והחל את לימודיו.
ספר פוליטי ראשון
ספרו הפוליטי הראשון, "כַּשְׁף אל-אסראר" (חשיפת סודות), שפורסם ב-1942, היה הפרכה נקודה אחר נקודה של "אסראר-י הזר סאלה" (סודות של אלף שנים), חיבור שנכתב על ידי תלמיד של ההיסטוריון האנטי-קלריקלי המוביל באיראן.
המהפכה הלבנה
בינואר 1963 הכריז השאה על "המהפכה הלבנה", תוכנית רפורמה בת שש נקודות שקראה לרפורמה בקרקעות, הלאמת יערות, מכירת מפעלים בבעלות המדינה לאינטרסים פרטיים, שינויים בבחירות כדי להעניק זכות בחירה לנשים ולאפשר ללא-מוסלמים להחזיק במשרות, שיתוף ברווחים בתעשייה, ומסע למיגור הבערות בבתי הספר של המדינה. חלק מיוזמות אלו נתפסו כמסוכנות, במיוחד על ידי העולמא השיעים (חכמי הדת) החזקים והמיוחסים, וכמגמות של התערבות מערבית על ידי שמרנים (חומייני ראה בהן "מתקפה על האסלאם").
חומייני פרסם הצהרה חריפה נגד השאה ותוכניותיו
ב-22 בינואר 1963 פרסם חומייני הצהרה חריפה שגינתה את השאה ואת תוכניותיו. יומיים לאחר מכן לקח השאה טור משוריין לקום, ונשא נאום שתקף בחריפות את העולמא כמעמד.
הנאום במדרסת פייזיה
אחר הצהריים של עשורא (3 ביוני 1963), נשא חומייני נאום במדרסת פייזיה שבו מתח הקבלות בין הח'ליף המוסלמי הסוני יזיד, הנתפס כ'עריץ' על ידי השיעים, לבין השאה, כשהוא מגנה את השאה כ"אדם עלוב ואומלל", ומזהיר אותו שאם לא ישנה את דרכיו, יגיע היום שבו העם יודה על עזיבתו את המדינה.
מעצר
ב-5 ביוני 1963 (15 בחורדאד) בשעה 3:00 לפנות בוקר, יומיים לאחר הגינוי הפומבי הזה של השאה מוחמד רזא פהלווי, נעצר חומייני בקום והועבר לטהראן.
חומייני גינה גם את השאה וגם את ארצות הברית
ב-26 באוקטובר 1964, גינה חומייני גם את השאה וגם את ארצות הברית. הפעם זה היה בתגובה ל"קפיטולציות" או לחסינות הדיפלומטית שהעניק השאה לאנשי צבא אמריקאים באיראן.
גירוש לטורקיה
חומייני בילה יותר מ-14 שנים בגלות, בעיקר בעיר הקדושה נג'ף שבעיראק. בתחילה, הוא נשלח לטורקיה ב-4 בנובמבר 1964, שם שהה בבורסה בביתו של קולונל עלי צ'טינר מהמודיעין הצבאי הטורקי.
לעיראק
באוקטובר 1965, לאחר פחות משנה, הורשה לעבור לנג'ף שבעיראק, שם שהה עד 1978, אז גורש על ידי סגן הנשיא דאז סדאם חוסיין.
ביקור בפריז
עד אז, חוסר שביעות הרצון מהשאה הפך לאינטנסיבי, וחומייני ביקר בנופל-לה-שאטו, פרבר של פריז, צרפת, באשרת תייר ב-6 באוקטובר 1978.
השאה עזב את המדינה
לחומייני לא הותר לחזור לאיראן במהלך שלטונו של השאה (כיוון שהיה בגלות). ב-16 בינואר 1979, עזב השאה את המדינה (לכאורה "לחופשה"), ולא חזר עוד.
חזרה לאיראן
שבועיים לאחר מכן, ביום חמישי, 1 בפברואר 1979, חזר חומייני בניצחון לאיראן, כשהוא מתקבל על ידי קהל עליז שהוערך (על ידי ה-BBC) בכחמישה מיליון בני אדם.
הצבא הכריז על נייטרליות
ב-11 בפברואר, כשהמרד התפשט ומחסני נשק נתפסו, הכריז הצבא על נייטרליות ומשטר בח'תיאר קרס.
חומייני מינה ראש ממשלה זמני מתחרה משלו
ב-11 בפברואר, מינה חומייני ראש ממשלה זמני מתחרה משלו, מהדי באזרגאן, בדרישה: "מכיוון שאני מיניתי אותו, יש לציית לו". זו הייתה "ממשלת האל", הוא הזהיר, ואי-ציות לו או לבאזרגאן נחשב ל"מרד נגד אלוהים".
החלפת המלוכה
ב-30 וב-31 במרץ 1979, משאל עם להחלפת המלוכה ברפובליקה אסלאמית עבר ברוב של 98% תומכים, עם השאלה: "האם יש לבטל את המלוכה לטובת ממשל אסלאמי?".
דרישה להחזרת השאה לאיראן למשפט
ב-22 באוקטובר 1979, ארצות הברית הכניסה את השאה הגולה והחולה למדינה לצורך טיפול בסרטן. באיראן הייתה מחאה מיידית, כאשר גם חומייני וגם קבוצות שמאל דרשו את החזרת השאה לאיראן למשפט ולהוצאה להורג.
החוקה החדשה של הרפובליקה האסלאמית
בנובמבר 1979, החוקה החדשה של הרפובליקה האסלאמית אומצה במשאל עם לאומי.
משבר בני הערובה באיראן
ב-4 בנובמבר, קבוצת סטודנטים איראנים שכינו את עצמם "סטודנטים מוסלמים חסידי קו האימאם", השתלטו על השגרירות האמריקאית בטהראן, והחזיקו 52 מאנשי השגרירות כבני ערובה במשך 444 ימים – אירוע הידוע כמשבר בני הערובה באיראן.
נשיא איראן הראשון
ב-4 בפברואר 1980, אבולחסן בני-סדר נבחר לנשיא הראשון של איראן.
מלחמה עם עיראק
עיראק פתחה בפלישה רחבת היקף לאיראן, שהחלה את מלחמת איראן-עיראק (ספטמבר 1980 – אוגוסט 1988).
מוות
בריאותו של חומייני הידרדרה מספר שנים לפני מותו. לאחר שבילה אחד-עשר ימים בבית החולים ג'מאראן, רוחאללה חומייני הלך לעולמו ב-3 ביוני 1989 לאחר שלקה בחמישה התקפי לב בתוך עשרה ימים בלבד, בגיל 86, רגע לפני חצות.
האייתוללה חאירי יזדי עבר לעיר קום
האייתוללה חאירי יזדי עבר לסמינר האסלאמי בעיר הקדושה קום, דרומית-מערבית לטהראן, והזמין את תלמידיו להצטרף אליו.