1לידה
נולדה ב-1 באוקטובר 1956 באיסטבורן, סאסקס.
2סיום לימודים
מיי למדה באוניברסיטת אוקספורד, למדה גיאוגרפיה בקולג' סנט יו, וסיימה תואר ראשון (BA) בדרגה שנייה בשנת 1977.
3הבחירות הכלליות ב-1992
בבחירות הכלליות ב-1992 התמודדה מיי ללא הצלחה על המושב הבטוח של מפלגת הלייבור בצפון-מערב דרהאם, והגיעה למקום השני אחרי חברת הפרלמנט המכהנת הילרי ארמסטרונג עם 12,747 קולות (27.6%) לעומת 26,734 (57.8%), כאשר מנהיג הליברל-דמוקרטים לעתיד טים פארון הגיע למקום השלישי.
4מושב בפרלמנט
לקראת הבחירות הכלליות ב-1997, נבחרה מיי למועמדת השמרנית עבור מיידנהד, מושב חדש שנוצר מחלקים של המושבים וינדזור ומיידנהד ו-ווקינגהאם. היא נבחרה עם 25,344 קולות (49.8%), כמעט כפול מסך הקולות של אנדרו טרנס קטרינגהאם מהליברל-דמוקרטים שהגיע למקום השני עם 13,363 קולות (26.3%).
5האישה הראשונה בתפקיד יו"ר המפלגה השמרנית
מיי מונתה לאישה הראשונה בתפקיד יו"ר המפלגה השמרנית ביולי 2002.
6נבחרה מחדש כחברת פרלמנט עבור מיידנהד
ב-6 במאי 2010, מיי נבחרה מחדש כחברת פרלמנט עבור מיידנהד עם רוב מוגדל של 16,769 קולות – 60% מהקולות. זאת בעקבות ניסיון כושל קודם של המפלגה הליברל-דמוקרטית להדיח אותה בשנת 2005, כאחת ממטרות "אסטרטגיית עריפת הראשים" המובילות של אותה מפלגה.
7מונתה לשרת הפנים
ב-12 במאי 2010, כאשר מונתה מיי לשרת הפנים ולשרה לענייני נשים ושוויון על ידי ראש הממשלה דייוויד קמרון כחלק מהקבינט הראשון שלו, היא הפכה לאישה הרביעית שמחזיקה באחד מהתפקידים הבכירים בממשל הבריטי, אחרי מרגרט תאצ'ר (ראש ממשלה), מרגרט בקט (שרת החוץ) וג'קי סמית' (שרת הפנים).
8הכרזה על מועמדותה להנהגת המפלגה השמרנית
ב-30 ביוני 2016, הכריזה מיי על מועמדותה להנהגת המפלגה השמרנית כדי להחליף את דייוויד קמרון, שהתפטר בעקבות תוצאות משאל העם על החברות באיחוד האירופי שבו 52% מהבוחרים הצביעו בעד עזיבת האיחוד.
9מנהיגת המפלגה השמרנית
מיי הוכרזה רשמית כמנהיגת המפלגה השמרנית באותו ערב.
10ראש הממשלה הבריטית השנייה
ב-13 ביולי 2016, יומיים לאחר שהפכה למנהיגת המפלגה השמרנית, מונתה מיי לראש הממשלה על ידי המלכה אליזבת השנייה, והפכה לראש הממשלה הבריטית השנייה בלבד אחרי מרגרט תאצ'ר.
11הרוב הגדול ביותר נגד ממשלת בריטניה בהיסטוריה
ב-15 בינואר 2019, ממשלת מיי הובסה בבית הנבחרים בהפרש של 230 קולות (202 בעד ו-432 נגד) בהצבעה על עסקת הפרישה שלה מהאיחוד האירופי. זה היה הרוב הגדול ביותר נגד ממשלת בריטניה בהיסטוריה.
12תבוסה נוספת
ב-29 במרץ, מיי הובסה שוב ב-58 קולות בבית הנבחרים (286 בעד ו-344 נגד) בנוגע לעסקת הנסיגה, אך לא בנוגע להצהרה הפוליטית.
עם 2 תבוסות נוספות ב-14 בפברואר (258 מול 303)
וב-12 במרץ (242 מול 391)
13אישור התפטרות
ב-24 במאי היא אישרה כי תתפטר מתפקידה כמנהיגת המפלגה השמרנית ב-7 ביוני.