הוועד הבינלאומי של הצלב האדום
במאה שקדמה להקמת האו"ם, הוקמו מספר ארגוני אמנה בינלאומיים כגון הוועד הבינלאומי של הצלב האדום כדי להבטיח הגנה וסיוע לקורבנות של סכסוך מזוין ומאבקים.
null
היסטוריה של האומות המאוחדות
יום רביעי אוק׳ ד, י עד הווה
U.S. and Worldwide
האומות המאוחדות (או"ם) הן ארגון בין-ממשלתי שמטרתו לשמור על השלום והביטחון הבינלאומיים, לפתח יחסי ידידות בין מדינות, להשיג שיתוף פעולה בינלאומי ולהוות מרכז לתיאום פעולותיהן של מדינות. זהו הארגון הבין-ממשלתי הגדול, המוכר ביותר, המיוצג ביותר ברמה הבינלאומית והחזק ביותר בעולם. מטה האו"ם שוכן בשטח בינלאומי בניו יורק, עם משרדים ראשיים נוספים בז'נבה, ניירובי, וינה והאג.
ההתנקשות בארכידוכס פרנץ פרדיננד
בשנת 1914, התנקשות פוליטית בסרייבו הציתה שרשרת אירועים שהובילה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. ככל שנשלחו יותר ויותר גברים צעירים אל השוחות, קולות משפיעים בארצות הברית ובבריטניה החלו לקרוא להקמת גוף בינלאומי קבוע שישמור על השלום בעולם שלאחר המלחמה.
הצעה בת 14 נקודות לסיום המלחמה
הנשיא וודרו וילסון הפך לתומך קולני של רעיון זה, ובשנת 1918 הוא כלל מתווה של הגוף הבינלאומי בהצעה בת 14 הנקודות שלו לסיום המלחמה.
שביתת הנשק של 11 בנובמבר 1918
בנובמבר 1918, הסכימו מעצמות המרכז על שביתת נשק כדי לעצור את ההרג במלחמת העולם הראשונה.
ועידת השלום בפריז
חודשיים לאחר מכן, נפגשו בעלות הברית עם גרמניה ואוסטרו-הונגריה בוורסאי כדי לגבש תנאי שלום רשמיים.
חתימת חוזה ורסאי
חבר הלאומים אושר, ובקיץ 1919 הציג וילסון את חוזה ורסאי ואת אמנת חבר הלאומים בפני הסנאט של ארה"ב לצורך אשרור.
חבר הלאומים
ב-10 בינואר 1920, חבר הלאומים קם רשמית כאשר אמנת חבר הלאומים, שאושררה על ידי 42 מדינות בשנת 1919, נכנסה לתוקף.
פרוץ מלחמת העולם השנייה
מלחמת העולם השנייה פרצה.
מטה ריק
כאשר פרצה המלחמה ב-1939, חבר הלאומים נסגר ומטהו בז'נבה נותר ריק לאורך כל המלחמה.
ארבעת השוטרים
נוסח "הצהרת האומות המאוחדות" גובש בבית הלבן ב-29 בדצמבר 1941, על ידי הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט, ראש הממשלה וינסטון צ'רצ'יל, ועוזרו של רוזוולט הארי הופקינס. הוא שילב הצעות סובייטיות אך לא הותיר תפקיד לצרפת. המונח "ארבעת השוטרים" נטבע כדי להתייחס לארבע מדינות בעלות ברית מרכזיות: ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, ברית המועצות והרפובליקה של סין, שהופיעו בהצהרת האומות המאוחדות.
הצהרת האומות המאוחדות
"ביום השנה החדשה 1942, הנשיא רוזוולט, ראש הממשלה צ'רצ'יל, מקסים ליטבינוב מברית המועצות, וט. ו. סונג מסין, חתמו על מסמך קצר שנודע מאוחר יותר כהצהרת האומות המאוחדות, ולמחרת הוסיפו נציגי עשרים ושתיים מדינות אחרות את חתימותיהם". הצהרה משותפת מאת ארצות הברית של אמריקה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד, ברית המועצות הסוציאליסטיות, סין, אוסטרליה, בלגיה, קנדה, קוסטה ריקה, קובה, צ'כוסלובקיה, הרפובליקה הדומיניקנית, אל סלוודור, יוון, גואטמלה, האיטי, הונדורס, הודו, לוקסמבורג, הולנד, ניו זילנד, ניקרגואה, נורווגיה, פנמה, פולין, דרום אפריקה, יוגוסלביה הממשלות החתומות מטה, לאחר שאימצו תוכנית משותפת של מטרות ועקרונות המגולמים בהצהרה המשותפת של נשיא ארצות הברית של אמריקה וראש ממשלת בריטניה מיום 14 באוגוסט 1941, הידועה בשם האמנה האטלנטית, מתוך שכנוע שניצחון מוחלט על אויביהן חיוני להגנה על החיים, החירות, העצמאות וחופש הדת, וכדי לשמר זכויות אדם וצדק בארצותיהן כמו גם בארצות אחרות, וכי הן מעורבות כעת במאבק משותף נגד כוחות פראיים ואכזריים המבקשים לשעבד את העולם, מצהירות: כל ממשלה מתחייבת להשתמש במלוא משאביה, הצבאיים או הכלכליים, נגד אותם חברים בהסכם התלת-צדדי ותומכיהם שעמם הממשלה נמצאת במלחמה. כל ממשלה מתחייבת לשתף פעולה עם הממשלות החתומות מטה ולא לעשות שביתת נשק או שלום נפרד עם האויבים. ההצהרה שלעיל עשויה להיות מאומצת על ידי מדינות אחרות אשר מספקות, או עשויות לספק, סיוע חומרי ותרומות במאבק לניצחון על ההיטלריזם. ועידת וושינגטון 1941–1942
ועידת דמברטון אוקס
האו"ם גובש ונוהל משא ומתן בין המשלחות של ארבע הגדולות של בעלות הברית (ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, ברית המועצות וסין) בוועידת דמברטון אוקס מ-21 בספטמבר 1944 עד 7 באוקטובר 1944, והן הסכימו על המטרות, המבנה והתפקוד של האו"ם.
ועידת האומות המאוחדות לארגון בינלאומי
לאחר חודשים של תכנון, ועידת האו"ם לארגון בינלאומי נפתחה בסן פרנסיסקו ב-25 באפריל 1945, בהשתתפות 50 ממשלות ומספר ארגונים לא ממשלתיים שהיו מעורבים בניסוח מגילת האו"ם.
האו"ם הוקם רשמית
האו"ם הוקם רשמית ב-24 באוקטובר 1945, עם אשרור המגילה על ידי חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון — צרפת, הרפובליקה של סין, ברית המועצות, בריטניה וארה"ב — ועל ידי רוב 46 החותמות האחרות.
מוסדות
מערכת האו"ם מבוססת על חמישה מוסדות עיקריים: העצרת הכללית, מועצת הביטחון, המועצה הכלכלית-חברתית (ECOSOC), בית הדין הבינלאומי לצדק ומזכירות האו"ם. מוסד עיקרי שישי, מועצת הנאמנות, השעה את פעילותו ב-1 בנובמבר 1994, עם קבלת העצמאות של פלאו, שטח הנאמנות האחרון של האו"ם.
הישיבות הראשונות של העצרת הכללית
הישיבות הראשונות של העצרת הכללית, שבהן יוצגו 51 מדינות, ושל מועצת הביטחון התקיימו במתודסט סנטרל הול, וסטמינסטר, לונדון, החל מה-10 בינואר 1946. הדיונים החלו מיד ועסקו בנושאים אקטואליים, כולל נוכחות כוחות רוסיים באזרבייג'ן האיראנית, כוחות בריטניה ביוון, ובתוך ימים ספורים הוטל הווטו הראשון.
הישיבה האחרונה של חבר הלאומים
הישיבה האחרונה של חבר הלאומים התקיימה ב-18 באפריל 1946 בז'נבה.
העצרת הכללית אישרה החלטה על חלוקת ארץ ישראל
ב-29 בנובמבר 1947, אישרה העצרת הכללית החלטה לחלוקת ארץ ישראל, ובכך אישרה את הקמת מדינת ישראל. שנתיים לאחר מכן, ראלף באנץ', פקיד באו"ם, ניהל משא ומתן על שביתת נשק לסיום הסכסוך שפרץ בעקבות זאת.
מטה
העצרת הכללית בחרה בעיר ניו יורק כאתר למטה האו"ם, הבנייה החלה ב-14 בספטמבר 1948 והמתקן הושלם ב-9 באוקטובר 1952. האתר שלו - בדומה לבנייני מטה האו"ם בז'נבה, וינה וניירובי - מוגדר כשטח בינלאומי. שר החוץ הנורווגי, טריגווה לי, נבחר למזכיר הכללי הראשון של האו"ם.
ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם
בשנת 1948 אימצה העצרת הכללית את ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, שנוסחה על ידי ועדה בראשות הדיפלומטית והפעילה האמריקאית אלינור רוזוולט, וכללה את המשפטן הצרפתי רנה קאסן. המסמך מצהיר על זכויות אזרחיות, פוליטיות וכלכליות בסיסיות המשותפות לכל בני האדם, אם כי יעילותו בהשגת מטרות אלו שנויה במחלוקת מאז ניסוחו.
החלטת מועצת הביטחון
אף שהמנדט העיקרי של האו"ם היה שמירת שלום, השסע בין ארה"ב לברית המועצות שיתק לעיתים קרובות את הארגון, ובדרך כלל אפשר לו להתערב רק בסכסוכים רחוקים מהמלחמה הקרה. שני חריגים בולטים היו החלטת מועצת הביטחון ב-7 ביולי 1950 שהסמיכה קואליציה בהובלת ארה"ב להדוף את הפלישה הצפון-קוריאנית לדרום קוריאה, החלטה שעברה בהיעדרה של ברית המועצות, וחתימת הסכם שביתת הנשק הקוריאני ב-27 ביולי 1953.
כוח שמירת השלום של האו"ם הוקם כדי לסיים את משבר סואץ
ב-7 בנובמבר 1956 הוקם כוח שמירת השלום הראשון של האו"ם כדי לסיים את משבר סואץ; עם זאת, האו"ם לא היה מסוגל להתערב נגד הפלישה הסובייטית להונגריה שהתרחשה במקביל בעקבות המהפכה במדינה זו.
האו"ם הקים את מבצע האו"ם בקונגו
ב-14 ביולי 1960 הקים האו"ם את מבצע האו"ם בקונגו (UNOC), הכוח הצבאי הגדול ביותר בעשורים הראשונים לקיומו, כדי להשליט סדר במדינת קטנגה הבדלנית, ולהשיב אותה לשליטת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו עד ה-11 במאי 1964.
מותו של דאג המרשלד
במהלך נסיעתו לפגישה עם מנהיג המורדים מואיז צ'ומבה במהלך הסכסוך, דאג המרשלד, שלעיתים קרובות מכונה כאחד המזכירים הכלליים האפקטיביים ביותר של האו"ם, נהרג בהתרסקות מטוס; חודשים לאחר מכן הוענק לו לאחר מותו פרס נובל לשלום.
משימות שמירת השלום ארוכות הימים של האו"ם
בשנת 1964, יורשו של המרשלד, או תאנט, פרס את כוח שמירת השלום של האו"ם בקפריסין, שהפך לאחת ממשימות שמירת השלום ארוכות הימים של האו"ם.
המושב הסיני במועצת הביטחון
עם התפשטות הדה-קולוניזציה בשנות ה-60, חברות הארגון ראתה זרם של מדינות עצמאיות חדשות. בשנת 1960 לבדה, 17 מדינות חדשות הצטרפו לאו"ם, 16 מהן מאפריקה. ב-25 באוקטובר 1971, למרות התנגדות מצד ארצות הברית, אך בתמיכתן של מדינות רבות מהעולם השלישי, ניתן לרפובליקה העממית של סין הקומוניסטית מהיבשת המושב הסיני במועצת הביטחון במקום הרפובליקה של סין ששלטה בטייוואן; ההצבעה נתפסה באופן נרחב כסימן לדעיכת ההשפעה האמריקאית בארגון.
החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם
מדינות העולם השלישי התארגנו בקואליציית ה-G77 בהנהגת אלג'יריה, שהפכה לזמן קצר לכוח דומיננטי באו"ם. ב-10 בנובמבר 1975, גוש שכלל את ברית המועצות ומדינות העולם השלישי העביר החלטה, חרף התנגדותם הנמרצת של ארה"ב וישראל, המכריזה על הציונות כגזענות; ההחלטה בוטלה ב-16 בדצמבר 1991, זמן קצר לאחר סיום המלחמה הקרה.
רונלד רייגן משך את מימון מדינתו מ-(UNESCO)
בשנת 1984, נשיא ארה"ב רונלד רייגן משך את מימון מדינתו מארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (UNESCO) עקב טענות על ניהול כושל, ואחריו עשו זאת גם בריטניה וסינגפור.
האו"ם אישר קואליציה בהובלת ארה"ב שהדפה את הפלישה העיראקית לכווית
בשנת 1991, האו"ם אישר קואליציה בהובלת ארה"ב שהדפה את הפלישה העיראקית לכווית.
מלחמת האזרחים בסיירה לאון
משימת האו"ם במלחמת האזרחים בסיירה לאון בשנים 1991–2002 תוגברה על ידי חיל הנחתים המלכותי הבריטי.
צמצום גודל הארגון במידת מה
בוטרוס בוטרוס-ראלי, מזכ"ל האו"ם בין השנים 1992–1996, יזם רפורמה במזכירות, שצמצמה את גודל הארגון במידת מה.
הוקמה נציבות האו"ם לזכויות אדם
נציבות האו"ם לזכויות אדם הוקמה בשנת 1993 כדי לפקח על סוגיות זכויות אדם עבור האו"ם, בעקבות המלצת ועידת העולם לזכויות אדם באותה שנה. ז'אק פומרנד, חוקר של האו"ם, מתאר את המנדט של ארגון זה כ"רחב ומעורפל", עם משאבים "דלים" בלבד לביצועו.
משלחת הסיוע של האו"ם לרואנדה נכשלה בהתערבות ברצח העם ברואנדה
בשנת 1994, משלחת הסיוע של האו"ם לרואנדה נכשלה בהתערבות ברצח העם ברואנדה על רקע חוסר החלטיות במועצת הביטחון.
לעג עולמי
משימת האו"ם לבוסניה ספגה "לעג עולמי" בשל משימתה המהססת והמבולבלת אל מול הטיהור האתני.
המשימה של האו"ם בסומליה נתפסה באופן נרחב ככישלון
המשימה של האו"ם בסומליה נתפסה באופן נרחב ככישלון לאחר נסיגת ארה"ב בעקבות אבדות בקרב מוגדישו.
רפורמות ניהוליות נוספות
קופי אנאן (1997–2006) יזם רפורמות ניהוליות נוספות לנוכח איומים מצד ארה"ב לעכב את תשלומי דמי החבר שלה לאו"ם.
פסגת המילניום
פסגת המילניום נערכה בשנת 2000 כדי לדון בתפקידו של האו"ם במאה ה-21. המפגש בן שלושת הימים היה הכינוס הגדול ביותר של מנהיגי עולם בהיסטוריה, והוא הגיע לשיאו באימוץ "יעדי הפיתוח של המילניום" (MDGs) על ידי כל המדינות החברות – התחייבות להשגת פיתוח בינלאומי בתחומים כגון הפחתת עוני, שוויון מגדרי ובריאות הציבור. ההתקדמות לקראת יעדים אלו, שהיו אמורים להיות מושגים עד שנת 2015, הייתה בסופו של דבר לא אחידה.
המלחמה באפגניסטן
הפלישה לאפגניסטן בשנת 2001 נוהלה על ידי נאט"ו.
ארצות הברית פלשה לעיראק
בשנת 2003 פלשה ארצות הברית לעיראק למרות כישלונה להעביר החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם למתן אישור, מה שעורר סבב חדש של תהיות לגבי יעילות הארגון.
פסגת העולם 2005
פסגת העולם בשנת 2005 אישרה מחדש את התמקדות האו"ם בקידום פיתוח, שמירת שלום, זכויות אדם וביטחון עולמי.
מועצת זכויות האדם
בשנת 2006 הוחלפה "נציבות האו"ם לזכויות אדם" במועצת זכויות אדם המורכבת מ-47 מדינות.
האו"ם התערב עם כוחות שמירת שלום במשברים
תחת המזכיר הכללי השמיני, באן קי-מון, התערב האו"ם עם כוחות שמירת שלום במשברים כגון המלחמה בדרפור שבסודאן והסכסוך בקיוו שברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ושלח משקיפים ופקחי נשק כימי למלחמת האזרחים בסוריה.
אובדן החיים הגדול ביותר בתולדותיו
בשנת 2010 ספג הארגון את אובדן החיים הגדול ביותר בתולדותיו, כאשר 101 מאנשי הצוות נספו ברעידת האדמה בהאיטי.
כשל מערכתי
בשנת 2013, סקירה פנימית של פעולות האו"ם בקרבות האחרונים של מלחמת האזרחים בסרי לנקה בשנת 2009 הגיעה למסקנה כי הארגון סבל מ"כשל מערכתי".
יעדי פיתוח בר-קיימא
יעדי הפיתוח בר-קיימא הושקו בשנת 2015 כדי להחליף את יעדי הפיתוח של המילניום.
עימות פומבי ראשון בין מועמדים למזכיר הכללי
במאמץ להגביר את השקיפות, בשנת 2016 קיים הארגון את העימות הפומבי הראשון שלו בין מועמדים לתפקיד המזכיר הכללי.
המזכיר הכללי התשיעי
ב-1 בינואר 2017, הדיפלומט הפורטוגלי אנטוניו גוטרש, ששימש בעבר כנציב העליון של האו"ם לפליטים, הפך למזכיר הכללי התשיעי. גוטרש הדגיש מספר יעדים מרכזיים לממשלו, כולל דגש על דיפלומטיה למניעת סכסוכים, מאמצי שמירת שלום יעילים יותר, וייעול הארגון כדי שיהיה קשוב ורב-תכליתי יותר לצרכים גלובליים.