פרננדו השני מאראגון
פרננדו השני (10 במרץ 1452 – 23 בינואר 1516), שכונה 'הקתולי', היה מלך אראגון משנת 1479 ועד מותו. בשנת 1469 הוא נשא לאישה את האינפנטה איזבלה, מלכת קסטיליה לעתיד, נישואים שנחשבו ל"אבן הפינה בייסוד המלוכה הספרדית" מבחינה זוגית ופוליטית. כתוצאה מהנישואים, בשנת 1474 הוא הפך למלך קסטיליה מכוח נישואיו (de jure uxoris) כפרננדו החמישי, כאשר איזבלה החזיקה בכתר קסטיליה, עד מותה ב-1504. עם מותה של איזבלה עבר כתר קסטיליה לבתם חואנה, על פי תנאי הסכם קדם-נישואין וצוואתה האחרונה של איזבלה, ופרננדו איבד את מעמדו המלוכני בקסטיליה. בעלה של חואנה, פיליפ, הפך למלך קסטיליה מכוח נישואיו, אך מת ב-1506, וחואנה שלטה בזכות עצמה. בשנת 1504, לאחר מלחמה עם צרפת, הוא הפך למלך נאפולי כפרננדו השלישי, ואיחד מחדש את נאפולי עם סיציליה לצמיתות, לראשונה מאז 1458. בשנת 1506, כחלק מהסכם עם צרפת, נשא פרננדו לאישה את ז'רמן דה פואה מצרפת, אך בנו היחיד מנישואים אלו מת זמן קצר לאחר הלידה. (אילו הילד היה שורד, האיחוד הפרסונלי של כתר אראגון וקסטיליה היה מתבטל). בשנת 1508 הוכר פרננדו כעוצר קסטיליה, בעקבות מחלת הנפש שיוחסה לחואנה, עד מותו ב-1516. בשנת 1512 הפך למלך נווארה בדרך של כיבוש.