ארם/עבר-נהר נשלטה אז על ידי האימפריה הניאו-בבלית שירשה אותה (612–539 לפנה"ס), שבראשה עמדה בתחילה שושלת כשדית קצרת ימים. האזורים הארמיים הפכו לשדה קרב בין הבבלים לבין השושלת ה-26 של מצרים, שהותקנה על ידי האשורים כווסאלים לאחר שכבשו את מצרים, גירשו את השושלת הנובית הקודמת והשמידו את האימפריה הכושית.
קרב נינווה מתוארך באופן מקובל בין השנים 613 ל-611 לפנה"ס, כאשר שנת 612 לפנה"ס היא התאריך הנתמך ביותר. במרד נגד האשורים, צבא מאוחד ששילב את כוחות המדים והבבלים, הטיל מצור על נינווה ובזז 750 דונם ממה שהייתה, באותה עת, אחת הערים הגדולות בעולם.
דבר זה הוביל לאיחוד הכוחות שהתייצבו נגד אשור, אשר פתחו במתקפה משולבת מאסיבית, ולבסוף הטילו מצור ונכנסו לנינווה בסוף שנת 612 לפנה"ס, כאשר סין-שר-אישכון נהרג בקרבות הרחוב המרים.
באפריל או מאי 612 לפנה"ס, בתחילת שנת מלכותו הארבע-עשרה של נבופלאסר כמלך בבל, צעד הצבא המשותף של מדי ובבל על נינווה. מיוני עד אוגוסט של אותה שנה, הם הטילו מצור על בירת אשור ובאוגוסט נפרצו החומות, מה שהוביל לביזה ארוכה ואכזרית נוספת שבמהלכה מניחים שסינשר-אישכון נהרג.
ארם/עבר-נהר נשלטה אז על ידי האימפריה הניאו-בבלית שירשה אותה (612–539 לפנה"ס), שבראשה עמדה בתחילה שושלת כשדית קצרת ימים. האזורים הארמיים הפכו לשדה קרב בין הבבלים לבין השושלת ה-26 של מצרים, שהותקנה על ידי האשורים כווסאלים לאחר שכבשו את מצרים, גירשו את השושלת הנובית הקודמת והשמידו את האימפריה הכושית.
קרב נינווה מתוארך באופן מקובל בין השנים 613 ל-611 לפנה"ס, כאשר שנת 612 לפנה"ס היא התאריך הנתמך ביותר. במרד נגד האשורים, צבא מאוחד ששילב את כוחות המדים והבבלים, הטיל מצור על נינווה ובזז 750 דונם ממה שהייתה, באותה עת, אחת הערים הגדולות בעולם.
דבר זה הוביל לאיחוד הכוחות שהתייצבו נגד אשור, אשר פתחו במתקפה משולבת מאסיבית, ולבסוף הטילו מצור ונכנסו לנינווה בסוף שנת 612 לפנה"ס, כאשר סין-שר-אישכון נהרג בקרבות הרחוב המרים.
באפריל או מאי 612 לפנה"ס, בתחילת שנת מלכותו הארבע-עשרה של נבופלאסר כמלך בבל, צעד הצבא המשותף של מדי ובבל על נינווה. מיוני עד אוגוסט של אותה שנה, הם הטילו מצור על בירת אשור ובאוגוסט נפרצו החומות, מה שהוביל לביזה ארוכה ואכזרית נוספת שבמהלכה מניחים שסינשר-אישכון נהרג.
