באותו נובמבר, הוצג שינדלר בפני יצחק שטרן, רואה חשבון של סוכן אבווהר עמית של שינדלר, יוזף "ספ" אווה, שהשתלט על מקום עבודתו של שטרן שהיה בבעלות יהודית כנאמן (Treuhander). רכוש השייך ליהודים פולנים, כולל חפציהם, מקומות עסקיהם ובתיהם, הוחרם על ידי הגרמנים מיד לאחר הפלישה, ואזרחים יהודים נושלו מזכויותיהם האזרחיות.
שינדלר הראה לשטרן את המאזן של חברה ששקל לרכוש, מפעל אמייל בשם "רקורד בע"מ" שהיה בבעלות קונסורציום של אנשי עסקים יהודים שהגישו בקשה לפשיטת רגל מוקדם יותר באותה שנה. שטרן יעץ לו שבמקום לנהל את החברה כנאמנות בחסות ה-Haupttreuhandstelle Ost (המשרד הראשי לנאמנות למזרח), עליו לקנות או לשכור את העסק, שכן הדבר יעניק לו חופש רב יותר מתכתיבי הנאצים, כולל החופש להעסיק יהודים נוספים.
בתמיכה כספית של מספר משקיעים יהודים, כולל אחד הבעלים, אברהם בנקייר, חתם שינדלר על הסכם שכירות לא רשמי על המפעל ב-13 בנובמבר 1939 ומיסד את ההסדר ב-15 בינואר 1940. הוא שינה את שמו ל-Deutsche Emailwarenfabrik (מפעל האמייל הגרמני) או DEF, ועד מהרה הוא נודע בכינוי "אמליה". בתחילה הוא רכש צוות של שבעה עובדים יהודים (כולל אברהם בנקייר, שעזר לו לנהל את החברה) ו-250 פולנים לא-יהודים.
ב-18 בנובמבר 1939, במהלך החודשים הראשונים לכיבוש הנאצי של פולין, הוצג אוסקר שינדלר לראשונה בפני שטרן, שעבד אז כרואה חשבון עבור עמיתו של שינדלר, סוכן האבווהר יוזף "ספ" אואה, שהשתלט על מקום עבודתו של שטרן שהיה בבעלות יהודית כנאמן (Treuhander). שינדלר הראה לשטרן את המאזן של חברה ששקל לרכוש, יצרנית כלי אמייל בשם Rekord Ltd שהייתה בבעלות קונסורציום של אנשי עסקים יהודים (כולל אברהם בנקיר) שהגישה בקשה לפשיטת רגל מוקדם יותר באותה שנה. שטרן יעץ לו שבמקום לנהל את החברה כנאמנות בחסות ה-Haupttreuhandstelle Ost (משרד הנאמנות הראשי למזרח), עליו לקנות או לשכור את העסק ישירות, שכן הדבר יעניק לו חופש רב יותר מתכתיבי הנאצים, כולל החופש להעסיק יהודים נוספים.
כוחות לאומניים סיניים פתחו במתקפת נגד רחבת היקף בנובמבר 1939. מתקפת החורף של 1939–40 הייתה אחד הקרבות המרכזיים בין הצבא המהפכני הלאומי לבין הצבא הקיסרי היפני במהלך מלחמת סין-יפן השנייה, שבה פתחו הכוחות הסיניים במתקפת הנגד הגדולה הראשונה שלהם במספר חזיתות. אף שמתקפה זו לא השיגה את יעדיה המקוריים, מחקרים מסוימים הראו שהיא היוותה מכה קשה לכוחות היפניים, וכן הלם עצום לפיקוד הצבאי היפני, שלא ציפה שהכוחות הסיניים יהיו מסוגלים לפתוח במבצע התקפי בהיקף כזה.
פינלנד סירבה לחתום על הסכם דומה ודחתה את הדרישה לוותר על חלק משטחה לברית המועצות. ברית המועצות פלשה לפינלנד ב-30 בנובמבר 1939, והמלחמה הסתיימה ב-13 במרץ 1940.
מלחמת ברית המועצות-פינלנד הראשונה הייתה מלחמה בין ברית המועצות לפינלנד. המלחמה החלה בפלישה סובייטית לפינלנד ב-30 בנובמבר 1939, שלושה חודשים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, והסתיימה שלושה וחצי חודשים לאחר מכן עם חוזה השלום של מוסקבה ב-13 במרץ 1940.
באותו נובמבר, הוצג שינדלר בפני יצחק שטרן, רואה חשבון של סוכן אבווהר עמית של שינדלר, יוזף "ספ" אווה, שהשתלט על מקום עבודתו של שטרן שהיה בבעלות יהודית כנאמן (Treuhander). רכוש השייך ליהודים פולנים, כולל חפציהם, מקומות עסקיהם ובתיהם, הוחרם על ידי הגרמנים מיד לאחר הפלישה, ואזרחים יהודים נושלו מזכויותיהם האזרחיות.
שינדלר הראה לשטרן את המאזן של חברה ששקל לרכוש, מפעל אמייל בשם "רקורד בע"מ" שהיה בבעלות קונסורציום של אנשי עסקים יהודים שהגישו בקשה לפשיטת רגל מוקדם יותר באותה שנה. שטרן יעץ לו שבמקום לנהל את החברה כנאמנות בחסות ה-Haupttreuhandstelle Ost (המשרד הראשי לנאמנות למזרח), עליו לקנות או לשכור את העסק, שכן הדבר יעניק לו חופש רב יותר מתכתיבי הנאצים, כולל החופש להעסיק יהודים נוספים.
בתמיכה כספית של מספר משקיעים יהודים, כולל אחד הבעלים, אברהם בנקייר, חתם שינדלר על הסכם שכירות לא רשמי על המפעל ב-13 בנובמבר 1939 ומיסד את ההסדר ב-15 בינואר 1940. הוא שינה את שמו ל-Deutsche Emailwarenfabrik (מפעל האמייל הגרמני) או DEF, ועד מהרה הוא נודע בכינוי "אמליה". בתחילה הוא רכש צוות של שבעה עובדים יהודים (כולל אברהם בנקייר, שעזר לו לנהל את החברה) ו-250 פולנים לא-יהודים.
ב-18 בנובמבר 1939, במהלך החודשים הראשונים לכיבוש הנאצי של פולין, הוצג אוסקר שינדלר לראשונה בפני שטרן, שעבד אז כרואה חשבון עבור עמיתו של שינדלר, סוכן האבווהר יוזף "ספ" אואה, שהשתלט על מקום עבודתו של שטרן שהיה בבעלות יהודית כנאמן (Treuhander). שינדלר הראה לשטרן את המאזן של חברה ששקל לרכוש, יצרנית כלי אמייל בשם Rekord Ltd שהייתה בבעלות קונסורציום של אנשי עסקים יהודים (כולל אברהם בנקיר) שהגישה בקשה לפשיטת רגל מוקדם יותר באותה שנה. שטרן יעץ לו שבמקום לנהל את החברה כנאמנות בחסות ה-Haupttreuhandstelle Ost (משרד הנאמנות הראשי למזרח), עליו לקנות או לשכור את העסק ישירות, שכן הדבר יעניק לו חופש רב יותר מתכתיבי הנאצים, כולל החופש להעסיק יהודים נוספים.
כוחות לאומניים סיניים פתחו במתקפת נגד רחבת היקף בנובמבר 1939. מתקפת החורף של 1939–40 הייתה אחד הקרבות המרכזיים בין הצבא המהפכני הלאומי לבין הצבא הקיסרי היפני במהלך מלחמת סין-יפן השנייה, שבה פתחו הכוחות הסיניים במתקפת הנגד הגדולה הראשונה שלהם במספר חזיתות. אף שמתקפה זו לא השיגה את יעדיה המקוריים, מחקרים מסוימים הראו שהיא היוותה מכה קשה לכוחות היפניים, וכן הלם עצום לפיקוד הצבאי היפני, שלא ציפה שהכוחות הסיניים יהיו מסוגלים לפתוח במבצע התקפי בהיקף כזה.
פינלנד סירבה לחתום על הסכם דומה ודחתה את הדרישה לוותר על חלק משטחה לברית המועצות. ברית המועצות פלשה לפינלנד ב-30 בנובמבר 1939, והמלחמה הסתיימה ב-13 במרץ 1940.
מלחמת ברית המועצות-פינלנד הראשונה הייתה מלחמה בין ברית המועצות לפינלנד. המלחמה החלה בפלישה סובייטית לפינלנד ב-30 בנובמבר 1939, שלושה חודשים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, והסתיימה שלושה וחצי חודשים לאחר מכן עם חוזה השלום של מוסקבה ב-13 במרץ 1940.
