הופעה פומבית אחרונה כסולן

אובדן השמיעה של בטהובן לא מנע ממנו להלחין מוזיקה, אך הוא הפך את הנגינה בקונצרטים - מקור הכנסה חשוב בשלב זה של חייו - לקשה יותר ויותר. (זה גם תרם משמעותית לנסיגתו החברתית.) צ'רני ציין שבטהובן עדיין יכול היה לשמוע דיבור ומוזיקה כרגיל עד 1812. אך באפריל ובמאי 1814, בנגינת שלישיית הפסנתר שלו, אופוס 97 (הידועה כ''ארכידוכס''), הוא הופיע בפעם האחרונה בפומבי כסולן. המלחין לואי שפור ציין: "הפסנתר היה מכוון רע מאוד, מה שלא הפריע לבטהובן מכיוון שהוא לא שמע זאת, כמעט לא נותר דבר מהווירטואוזיות של האמן, הייתי עצוב מאוד." משנת 1814 ואילך השתמש בטהובן לשיחה בחצוצרות שמיעה שתוכננו על ידי יוהאן נפומוק מלצל, ומספר כאלה מוצגות בבית בטהובן בבון.

עשוי להכיל שגיאות.