לידה
דוד בן-גוריון נולד בפלונסק שבפולין הקונגרסאית – שהייתה אז חלק מהאימפריה הרוסית.
null
היסטוריה של דוד בן-גוריון
יום שבת אוק׳ ד, י עד יום שבת דצמ׳ ד, י
Israel, Poland, Palastine
דוד בן-גוריון (16 באוקטובר 1886 – 1 בדצמבר 1973) היה המייסד הלאומי העיקרי של מדינת ישראל וראש הממשלה הראשון שלה.
המהפכה הרוסית
בשנת 1905, כסטודנט באוניברסיטת ורשה, הצטרף למפלגת פועלי ציון. הוא נעצר פעמיים במהלך המהפכה הרוסית של 1905.
עלייה
בשנת 1906 עלה לארץ ישראל העות'מאנית.
ערבי מכפר כנא נהרג
ב-12 באפריל 1909, בעקבות ניסיון שוד שבו נהרג ערבי מכפר כנא, היה בן-גוריון מעורב בקרב שבו נהרגו שומר וחקלאי מסג'רה.
עיר יהודית שאין לה אח ורע בעולם
ב-7 בנובמבר 1911 הגיע בן-גוריון לסלוניקי כדי ללמוד טורקית לצורך לימודי המשפטים שלו. העיר, שהייתה בעלת קהילה יהודית גדולה, הרשימה את בן-גוריון, שכינה אותה "עיר יהודית שאין לה אח ורע בעולם". הוא גם הבין שם ש"היהודים מסוגלים לכל סוגי העבודה".
לאיסטנבול
בשנת 1912 עבר לאיסטנבול, בירת האימפריה העות'מאנית, כדי ללמוד משפטים באוניברסיטת איסטנבול יחד עם יצחק בן-צבי, ואימץ את השם העברי בן-גוריון, על שמו של יוסף בן גוריון, ממנהיגי המרד הגדול נגד הרומאים. הוא עבד גם כעיתונאי. בן-גוריון ראה את העתיד כתלוי במשטר העות'מאני.
נישואין
לאחר שהשתקע בניו יורק ב-1915, פגש את פולה מונבז ילידת רוסיה. הם נישאו בשנת 1917.
הצהרת בלפור
לאחר הצהרת בלפור בנובמבר 1917, המצב השתנה באופן דרמטי ובשנת 1918 בן-גוריון, מתוך דאגה לאינטרסים של הציונות, שינה את עמדתו והצטרף לגדודים העבריים שהוקמו במסגרת הצבא הבריטי.
הבית
הבית שבו התגורר משנת 1931 ואילך, וחלק מכל שנה לאחר 1953, הוא כיום מוזיאון בית היסטורי בתל אביב, "בית בן-גוריון".
המרד הערבי הגדול (1936–1939)
במהלך המרד הערבי הגדול (1936–1939), בן-גוריון הנהיג מדיניות של "הבלגה", שבה ההגנה וקבוצות יהודיות אחרות לא הגיבו על התקפות ערביות נגד אזרחים יהודים, והתמקדו בהגנה עצמית בלבד. בשנת 1937 המליצה ועדת פיל על חלוקת ארץ ישראל לאזורים יהודיים וערביים, ובן-גוריון תמך במדיניות זו. הדבר הוביל לסכסוך עם זאב ז'בוטינסקי שהתנגד לחלוקה, וכתוצאה מכך תומכי ז'בוטינסקי פרשו מההגנה ונטשו את ההבלגה.
הספר הלבן הבריטי משנת 1939
הספר הלבן הבריטי משנת 1939 קבע כי העלייה היהודית לארץ ישראל תוגבל ל-15,000 איש בשנה במשך חמש השנים הראשונות, ולאחר מכן תהיה מותנית בהסכמת הערבים.
הכרזת העצמאות של ישראל
ב-14 במאי 1948, ביום האחרון של המנדט הבריטי, הכריז בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל. בהכרזת העצמאות של ישראל הוא הצהיר כי המדינה החדשה "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע".
הריגת 23 חיילים ישראלים
ב-24 בספטמבר, פשיטה שביצעו כוחות לא סדירים פלסטינים בגזרת לטרון (שבה נהרגו 23 חיילים ישראלים) האיצה את הדיון.
דוד הציג את טיעונו בפני הממשלה לתקוף שוב את לטרון
ב-26 בספטמבר הציג דוד בן-גוריון את טיעונו בפני הממשלה לתקוף שוב את לטרון ולכבוש את כל הגדה המערבית או חלק גדול ממנה.
ראש ממשלה
לאחר שהוביל את ישראל במהלך מלחמת העצמאות, נבחר בן-גוריון לראש ממשלת ישראל כאשר מפלגת מפא"י בראשותו זכתה במספר המושבים הגדול ביותר בכנסת בבחירות הלאומיות הראשונות, שנערכו ב-14 בפברואר 1949.
תחילת מלחמת ששת הימים
ב-5 ביוני החלה מלחמת ששת הימים במבצע מוקד, תקיפה אווירית ישראלית שהשמידה את חיל האוויר המצרי. לאחר מכן כבשה ישראל את חצי האי סיני ורצועת עזה ממצרים, את הגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים מירדן, ואת רמת הגולן מסוריה בסדרת מערכות.
מוות
ב-18 בנובמבר 1973 לקה בן-גוריון בשטף דם מוחי והובהל למרכז הרפואי שיבא בתל השומר, רמת גן. במהלך השבוע הראשון שלאחר השבץ, הוא קיבל ביקורים של אישים רמי דרג רבים, בהם ראש הממשלה גולדה מאיר. מצבו החל להידרדר ב-23 בנובמבר, והוא נפטר ב-1 בדצמבר בגיל 87.