1הסכמי טוריחוס-קרטר
ב-7 בספטמבר 1977, נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר ומנהיגה בפועל של פנמה, הגנרל עומאר טוריחוס, חתמו על הסכמי טוריחוס-קרטר, שהניעו את תהליך העברת תעלת פנמה לשליטה פנמית עד שנת 2000. אף שהתעלה נועדה לעבור לניהול פנמי, הבסיסים הצבאיים נותרו, ואחד מתנאי ההעברה היה שהתעלה תישאר פתוחה לשיט אמריקאי. לארה"ב היו יחסים ארוכי שנים עם הגנרל נורייגה, ששימש כנכס מודיעיני אמריקאי ומודיע בשכר של ה-CIA החל מ-1967, כולל בתקופה שבה בוש עמד בראש ה-CIA (1976–77).
2ניסיון ההפיכה הראשון
במרץ 1988, כוחותיו של נורייגה הדפו ניסיון הפיכה נגד ממשלת פנמה. ככל שהיחסים המשיכו להידרדר, נראה היה שנורייגה מעביר את נאמנותו מתקופת המלחמה הקרה לעבר הגוש הסובייטי, תוך שהוא מבקש ומקבל סיוע צבאי מקובה, ניקרגואה ולוב. מתכננים צבאיים אמריקאים החלו להכין תוכניות מגירה לפלישה לפנמה.
3מבצע נימרוד דנסר
הנשיא בוש מורה על שליחת 1,900 חיילים קרביים נוספים לפנמה (מבצע נימרוד דנסר).
4ניסיון ההפיכה השני
באוקטובר 1989, נורייגה סיכל ניסיון הפיכה שני על ידי חברים בכוחות ההגנה של פנמה (PDF), בהובלת רב-סרן מויסס ג'ירולדי.
5הצהרת האספה הכללית של פנמה
הלחץ על בוש גבר. בוש הצהיר כי ארה"ב לא תנהל משא ומתן עם סוחר סמים והכחיש ידיעה על מעורבותו של נורייגה בסחר בסמים לפני כתב האישום נגדו בפברואר 1988, אף על פי שבוש נפגש עם נורייגה בעת שהיה ראש ה-CIA וכיהן כיו"ר כוח המשימה לסמים בעת שהיה סגן הנשיא. ב-15 בדצמבר, האספה הכללית של פנמה העבירה החלטה המכריזה על מצב מלחמה בין פנמה לארצות הברית.
6עצירת ארבעה אנשי צבא אמריקאים
ב-16 בדצמבר, ארבעה אנשי צבא אמריקאים נעצרו במחסום בסביבות השעה 21:00 מחוץ למפקדת ה-PDF בשכונה בעיר פנמה.
7הנשיא בוש מורה על ביצוע תוכנית הפלישה לפנמה
ביום שלאחר התקרית עם ארבעת אנשי הצבא האמריקאים, הורה הנשיא בוש על ביצוע תוכנית הפלישה לפנמה; הצבא קבע את שעת ה-ש' ל-01:00 ב-20 בדצמבר.
8הפלישה הצבאית לפנמה
הפלישה הצבאית לפנמה החלה ב-20 בדצמבר 1989, בשעה 1:00 לפנות בוקר לפי שעון מקומי. המבצע כלל 27,684 חיילים אמריקאים ומעל 300 כלי טיס. כלי טיס אלו נפרסו נגד 16,000 חברי ה-PDF.
9ההצדקה האמריקאית הרשמית לפלישה
ההצדקה הרשמית של ארה"ב לפלישה נוסחה על ידי הנשיא ג'ורג' ה. ו. בוש בבוקר ה-20 בדצמבר 1989, שעות ספורות לאחר תחילת המבצע.
10אבטחת גשר נהר פקורה
יחידות מהגדוד ה-1 וה-3 של קבוצת הכוחות המיוחדים ה-7 (מוטסת) ביצעו תקיפה אווירית ואבטחו את גשר נהר פאקורה, ובכך מנעו מתגבורות של ה-PDF להגיע לנמל התעופה עומאר טוריחוס ולעיר פנמה.
11מבצע ניפטי פקג'
מבצע ניפטי פקג' היה מבצע שיצא לפועל על ידי יחידת אריות הים כדי למנוע את בריחתו של נורייגה. הם הטביעו את סירתו של נורייגה והשמידו את מטוס הסילון שלו, במחיר של ארבעה הרוגים ותשעה פצועים.
12מבצעים בעיר קולון
החטיבה ה-3 של דיוויזיית החי"ר הקלה ה-7 (גדוד 4/17) החלה בפעולות בעיר קולון, באזור התעלה ובעיר פנמה.
13הפשיטה על כלא רנאסר
הפשיטה על כלא רנאסר (Renacer) הייתה מתקפה על כלא אל רנאסר בגמבואה, פנמה, על ידי יחידות מהדיוויזיה המוטסת ה-82 של צבא ארצות הברית ב-20 בדצמבר 1989, במהלך הפלישה האמריקאית לפנמה. במהלך הפשיטה הצליח צבא ארה"ב לשחרר את שישים וארבעה האסירים שהוחזקו במתקן המעצר.
14בני ערובה במלון מריוט
מלון מריוט אובטח ובני הערובה פונו.
15העצרת הכללית של האומות המאוחדות
ב-29 בדצמבר, העצרת הכללית של האומות המאוחדות הצביעה ברוב של 75 מול 20, עם 40 נמנעים, לגנות את הפלישה כהפרה בוטה של החוק הבינלאומי.
16נורייגה נכנע לצבא ארה"ב
נורייגה נותר חופשי במשך מספר ימים, אך משנוכח כי נותרו לו אפשרויות מעטות אל מול מצוד נרחב ופרס של מיליון דולר על ראשו, הוא מצא מקלט בנציגות הדיפלומטית של הוותיקן בעיר פנמה. בעקבות הלחץ הפסיכולוגי שהפעיל צבא ארה"ב עליו והלחץ הדיפלומטי על נציגות הוותיקן, נכנע נורייגה לבסוף לצבא ארה"ב ב-3 בינואר 1990. הוא הועלה מיד על מטוס MC-130E Combat Talon I והוטס לארה"ב.
17מבצע קידום חירות
מבצע "מטרה צודקת" מסתיים, ומתחיל מבצע "קידום חירות" לשיקום התשתית הצבאית והאזרחית של פנמה.