לידה
ארדואן נולד בשכונת קסימפאשה שבאיסטנבול, אליה עברה משפחתו ממחוז ריזה.

יום שישי פבר׳ ד, י עד הווה
Turkey
רג'פ טאיפ ארדואן הוא פוליטיקאי טורקי המכהן כנשיא ה-12 והנוכחי של טורקיה מאז 2014. בעבר כיהן כראש ממשלה בין השנים 2003–2014 וכראש עיריית איסטנבול בין השנים 1994–1998. הוא ייסד את מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) בשנת 2001, והוביל אותה לניצחונות בבחירות הכלליות בשנים 2002, 2007 ו-2011 לפני שפרש מתפקידו עם בחירתו לנשיא בשנת 2014. כמי שמגיע מרקע פוליטי אסלאמי ומגדיר את עצמו כדמוקרט שמרן, הוא קידם מדיניות חברתית שמרנית ומדיניות כלכלית ליברלית במהלך כהונתו.
ארדואן נולד בשכונת קסימפאשה שבאיסטנבול, אליה עברה משפחתו ממחוז ריזה.
ארדואן, שגדל במשפחה מוסלמית אדוקה, סיים את לימודיו בבית הספר היסודי קסימפאשה פיאלה בשנת 1965, ובבית הספר אימאם חטיפ, תיכון מקצועי דתי, בשנת 1973. הוא קיבל את תעודת הבגרות שלו מבית הספר התיכון איוב.
ארדואן החל לעסוק בפוליטיקה כשהצטרף לאיגוד הסטודנטים הטורקי הלאומי, קבוצת פעולה אנטי-קומוניסטית. בשנת 1974 כתב, ביים ושיחק בתפקיד הראשי במחזה 'Maskomya', שהציג את הבנייה החופשית, הקומוניזם והיהדות כרוע. בשנת 1976 הפך לראש סניף הנוער של מפלגת הישע הלאומית (MSP) בבייאולו, ובהמשך קודם ליו"ר סניף הנוער של המפלגה באיסטנבול.
ארדואן נישא לאמינה גולבאראן (נולדה ב-1955, סירט) ב-4 ביולי 1978.
לאחר ההפיכה הצבאית ב-1980, ארדואן הלך בעקבות רוב תומכיו של נג'מטין ארבקן אל תוך מפלגת הרווחה האסלאמיסטית. הוא הפך ליו"ר מחוז בייאואולו של המפלגה ב-1984, וב-1985 הפך ליו"ר סניף העיר איסטנבול.
בבחירות המקומיות ב-27 במרץ 1994, נבחר ארדואן לראש עיריית איסטנבול, עם רוב יחסי (25.19%) מקולות הבוחרים. הוא נקט גישה פרגמטית בתפקידו, והתמודד עם בעיות כרוניות רבות באיסטנבול, כולל מחסור במים, זיהום וכאוס תחבורתי.
בדצמבר 1997 בסירט, ארדואן דקלם שיר מתוך יצירה שכתב זיה גקאלפ, פעיל פאן-טורקית מתחילת המאה ה-20. הדקלום שלו כלל פסוקים שתורגמו כ"המסגדים הם הצריפים שלנו, הכיפות הן הקסדות שלנו, המינרטים הם הכידונים שלנו והמאמינים הם החיילים שלנו..." שאינם מופיעים בגרסה המקורית של השיר. ארדואן אמר שהשיר אושר על ידי משרד החינוך לפרסום בספרי לימוד. לפי סעיף 312/2 לחוק העונשין הטורקי, הדקלום שלו נחשב להסתה לאלימות ולשנאה דתית או גזעית. הוא נידון לעשרה חודשי מאסר, מתוכם ריצה ארבעה חודשים, מ-24 במרץ 1999 עד 27 ביולי 1999. בשל הרשעתו, נאלץ ארדואן לוותר על תפקידו כראש עיר. ההרשעה כללה גם איסור פוליטי, שמנע ממנו להשתתף בבחירות לפרלמנט.
בחירות 2002 היו הבחירות הראשונות שבהן השתתף ארדואן כמנהיג מפלגה. כל המפלגות שנבחרו בעבר לפרלמנט לא הצליחו לזכות במספיק קולות כדי להיכנס אליו מחדש. מפלגת ה-AKP זכתה ב-34.3% מהקולות בפריסה ארצית והקימה את הממשלה החדשה. מניות טורקיות עלו ביותר מ-7% ביום שני בבוקר. פוליטיקאים מהדור הקודם, כגון אג'וויט, בהצ'לי, יילמאז וצ'ילר, התפטרו. המפלגה השנייה בגודלה, ה-CHP, קיבלה 19.4% מהקולות. ה-AKP זכתה בניצחון סוחף בפרלמנט, כשהיא תופסת כמעט שני שלישים מהמושבים. ארדואן לא יכול היה להפוך לראש ממשלה מכיוון שעדיין נאסר עליו לעסוק בפוליטיקה על ידי הרשות השופטת בשל נאומו בסיirt. גול הפך לראש הממשלה במקומו.
בדצמבר 2002, ועדת הבחירות המרכזית ביטלה את תוצאות הבחירות הכלליות בסיirt בשל אי-סדרים בהצבעה וקבעה בחירות חדשות ל-9 בפברואר 2003. עד אז, מנהיג המפלגה ארדואן היה יכול להתמודד לפרלמנט בשל שינוי חוקי שהתאפשר על ידי מפלגת העם הרפובליקנית מהאופוזיציה. ה-AKP רשמה כראוי את ארדואן כמועמד לבחירות שנקבעו מחדש, בהן ניצח, והפך לראש ממשלה לאחר שגול העביר לו את התפקיד.
ארדואן ביקר בישראל ב-1 במאי 2005, מחווה יוצאת דופן עבור מנהיג של מדינה בעלת רוב מוסלמי. במהלך ביקורו, ארדואן ביקר ביד ושם, אתר ההנצחה הרשמי של ישראל לקורבנות השואה.
ב-3 באוקטובר 2005 החלו המשא ומתן על הצטרפותה של טורקיה לאיחוד האירופי.
באפריל 2006 חשף ארדואן חבילת רפורמה בביטוח הלאומי שדרשה קרן המטבע הבינלאומית במסגרת הסכם הלוואה. המהלך, שארדואן כינה כאחת הרפורמות הרדיקליות ביותר אי פעם, עבר אל מול התנגדות עזה. שלושת גופי הביטוח הלאומי של טורקיה אוחדו תחת קורת גג אחת, מה שהביא לשירותי בריאות והטבות פרישה שווים לחברים בכל שלושת הגופים.
ב-14 באפריל 2007, כ-300,000 איש צעדו באנקרה כדי למחות נגד מועמדותו האפשרית של ארדואן בבחירות לנשיאות ב-2007, מתוך חשש שאם ייבחר לנשיא, הוא ישנה את אופייה החילוני של המדינה הטורקית.
ארדואן הודיע ב-24 באפריל 2007 כי המפלגה הציגה את עבדאללה גול כמועמד ה-AKP בבחירות לנשיאות.
הבמה לבחירות של 2007 הוכנה למאבק על לגיטימציה בעיני הבוחרים בין ממשלתו לבין ה-CHP. ארדואן השתמש באירוע שהתרחש במהלך הבחירות לנשיאות חסרות המזל כמה חודשים קודם לכן כחלק מקמפיין הבחירות הכלליות של מפלגתו. ב-22 ביולי 2007, ה-AKP זכתה בניצחון חשוב על האופוזיציה, כשגרפה 46.7% מהקולות. בחירות ה-22 ביולי ציינו רק את הפעם השנייה בהיסטוריה של הרפובליקה של טורקיה שבה מפלגה מכהנת בשלטון ניצחה בבחירות תוך הגדלת נתח התמיכה העממית שלה.
היחסים בין ישראל לטורקיה הורעו בוועידת הפורום הכלכלי העולמי ב-2009 על רקע פעולותיה של ישראל במהלך מבצע עופרת יצוקה. ארדואן נקטע על ידי המנחה בזמן שהשיב לפרס, ועזב את הפאנל, כשהוא מאשים את המנחה בכך שנתן לפרס יותר זמן מכל שאר חברי הפאנל יחד. המתיחות גברה עוד יותר בעקבות המשט לעזה במאי 2010. ארדואן גינה בחריפות את הפשיטה, תיאר אותה כ"טרור מדינתי", ודרש התנצלות ישראלית. בפברואר 2013, כינה ארדואן את הציונות "פשע נגד האנושות", והשווה אותה לאסלאמופוביה, אנטישמיות ופשיזם.
ב-12 במאי 2010, חתמו טורקיה ורוסיה על 17 הסכמים לחיזוק שיתוף הפעולה בתחומי האנרגיה ותחומים נוספים, כולל הסכמים לבניית תחנת הכוח הגרעינית הראשונה של טורקיה ותוכניות נוספות לצינור נפט מהים השחור לים התיכון. מנהיגי שתי המדינות חתמו גם על הסכם על נסיעות ללא ויזה, המאפשר לתיירים להיכנס למדינה בחינם ולשהות בה עד 30 יום.
בבחירות ביוני 2011, מפלגת השלטון של ארדואן זכתה ב-327 מושבים (49.83% מהקולות), מה שהפך את ארדואן לראש הממשלה היחיד בהיסטוריה של טורקיה שזכה בשלוש בחירות כלליות רצופות, כאשר בכל פעם הוא מקבל יותר קולות מאשר בבחירות הקודמות. המפלגה השנייה, מפלגת העם הרפובליקנית (CHP), קיבלה 135 מושבים (25.94%), המפלגה הלאומנית MHP קיבלה 53 מושבים (13.01%), והעצמאיים קיבלו 35 מושבים (6.58%).
ארדואן ביקר במצרים ב-12 בספטמבר 2011, זמן קצר לאחר שטורקיה גירשה את שגרירי ישראל, וניתקה את כל היחסים הדיפלומטיים עם ישראל מכיוון שישראל סירבה להתנצל על הפשיטה על המשט לעזה שבה נהרגו שמונה טורקים ואמריקאי-טורקי אחד. זה היה הביקור הראשון במצרים של ראש ממשלת טורקיה לאחר המהפכה המצרית של 2011.
ב-23 בנובמבר 2011, במהלך פגישה משודרת של מפלגתו באנקרה, הוא התנצל בשם המדינה על טבח דרסים, שבו נהרגו עלווים וזאזא רבים.
קובץ המכיל חמש הקלטות אודיו של שיחות בין ארדואן לבנו מתקופה של 26 שעות שהחלה ב-17 בדצמבר 2013, שבהן נראה שהוא מורה לבנו להסתיר סכומי כסף גדולים מאוד, פורסם ביוטיוב ונדון בהרחבה ברשתות החברתיות.
בדצמבר 2013, המשטרה הטורקית עצרה יותר מ-50 בני אדם ועיכבה 16 אחרים, כולל המנכ"ל של Halkbank ובניהם של שלושה שרי ממשלה, באשמת שחיתות. ארדואן ביצע חילופי גברי בממשלתו ב-25 בדצמבר, והחליף 10 שרים שעות לאחר ששלושה שרים, שבניהם נעצרו בקשר לחקירה, התפטרו.
ב-26 בפברואר 2014, ארדואן הודה שהטלפון שלו היה תחת האזנה, אך הכחיש שהשיחה אמיתית, ובמקום זאת כינה אותה "מונטאז' לא מוסרי" ש"דובב" על ידי שילוב שיחות אחרות. ניתוח של ג'ושוע מרפט מארצות הברית, שפורסם על ידי McClatchy, הגיע למסקנה שההקלטות "כנראה אמיתיות", ואם לא, הזיוף נעשה בתחכום שהוא לא ראה קודם לכן.
ב-20 במרץ, ארדואן נשא נאום שבו הבטיח "לעקור מהשורש" את שירות הטוויטר. שעות לאחר מכן, רגולטור התקשורת BTK חסם את שירות ה-DNS לאתר, תוך ציון ארבעה צווי בית משפט שהממשלה הטורקית הוציאה בדרישה להסיר תוכן כדי לשמור על פרטיות, דרישה שלא נענתה. מקורות שסיקרו את הסיפור ייחסו זאת לשימוש בטוויטר כדי לשתף קישורים להקלטות של ארדואן ביוטיוב. ארדואן גם איים לחסום את פייסבוק.
עם זאת, החסימה של טוויטר התבררה כלא יעילה, כאשר התעבורה גדלה בשיא של 138%, וההאשטאג #TwitterisblockedinTurkey הפך למונח המוביל בטרנדים ברחבי העולם. כדי לעקוף את החסימה, גוגל הציעה לטורקים להשתמש ב-Google Public DNS בכתובות 8.8.8.8 ו-8.8.4.4, מספרים שעד מהרה רוססו כגרפיטי בעשרות מקומות ברחבי איסטנבול. הנשיא עבדאללה גול מתח ביקורת על חסימת הטוויטר. חודשיים לאחר מכן, ב-3 ביוני, הורה כלב השמירה על התקשורת של טורקיה על הסרת החסימה, לאחר פסיקה של בית המשפט החוקתי.
ב-1 ביולי 2014, ארדואן הוכרז כמועמד לנשיאות של ה-AKP בבחירות לנשיאות טורקיה. מועמדותו הוכרזה על ידי סגן נשיא ה-AKP, מהמט עלי שאהין.
ארדואן נבחר לנשיא טורקיה בסיבוב הראשון של הבחירות עם 51.79% מהקולות, מה שיתר את הצורך בסיבוב שני על ידי זכייה ביותר מ-50%. המועמד המשותף של ה-CHP, ה-MHP ו-13 מפלגות אופוזיציה נוספות, מזכ"ל הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי לשעבר אקמאלדין אחסאנוע'לו, זכה ב-38.44% מהקולות. המועמד הפרו-כורדי של ה-HDP, סלאהטין דמירטאש, זכה ב-9.76%.
ארדואן הושבע לתפקידו ב-28 באוגוסט 2014 והפך לנשיא ה-12 של טורקיה. הוא השביע את ראש הממשלה החדש, אחמט דבוטולו, ב-29 באוגוסט. כשנשאל על שיעור ההצבעה הנמוך מהצפוי שלו, 51.79%, הוא השיב לכאורה: "היו אפילו כאלה שלא אהבו את הנביא. אני, לעומת זאת, זכיתי ב-52%".
ארדואן גם החמיר את השליטה על האינטרנט, וחתם ב-12 בספטמבר 2014 על חוק המאפשר לממשלה לחסום אתרים ללא צו בית משפט מראש. בנובמבר 2016, ממשלת טורקיה חסמה את הגישה לרשתות חברתיות בכל רחבי טורקיה, וכן פעלה לחסימה מוחלטת של הגישה לאינטרנט עבור האזרחים בדרום-מזרח המדינה.
ב-15 ביולי 2016 בוצע ניסיון הפיכה על ידי הצבא, במטרה להדיח את ארדואן מהשלטון. עד למחרת, ממשלתו של ארדואן הצליחה להשיב לעצמה שליטה אפקטיבית במדינה. על פי הדיווחים, אף פקיד ממשל לא נעצר או נפגע, מה שבין היתר העלה את החשד לאירוע "דגל כוזב" שבוים על ידי הממשלה עצמה.
ב-20 ביולי 2016 הכריז הנשיא ארדואן על מצב חירום, תוך שהוא מציין את ניסיון ההפיכה כהצדקה לכך. בתחילה נקבע כי הוא יימשך שלושה חודשים. הפרלמנט הטורקי אישר צעד זה. מצב החירום הוארך מאוחר יותר בשלושה חודשים נוספים, על רקע הטיהורים בטורקיה ב-2016, שכללו טיהורים מקיפים של כלי תקשורת עצמאיים ומעצר של עשרות אלפי אזרחים טורקים שהתנגדו פוליטית לארדואן. עד מרץ 2018 נעצרו יותר מ-50,000 בני אדם ומעל 160,000 פוטרו מעבודתם.
ביום ראשון, 16 באפריל 2017, נערך משאל עם חוקתי, שבו הצביעו הבוחרים בטורקיה (ואזרחים טורקים בחו"ל) על סדרה של 18 תיקונים מוצעים לחוקת טורקיה. התיקונים כוללים את החלפת המערכת הפרלמנטרית הקיימת במערכת נשיאותית. משרת ראש הממשלה תבוטל, והנשיאות תהפוך למשרה ביצועית בעלת סמכויות ביצועיות רחבות. הפרלמנט יוגדל מ-550 מושבים ל-600 מושבים. משאל העם קרא גם לשינויים במועצה העליונה של השופטים והתובעים.
עם החוקה הטורקית החדשה שאושרה במשאל העם החוקתי ב-16 באפריל 2017, טורקיה הפכה למדינה בעלת משטר נשיאותי, משרת ראש הממשלה בוטלה וגיל המועמדות לפרלמנט הופחת מ-25 ל-18.
ב-29 באפריל 2017 החל ממשלו של ארדואן בחסימת אינטרנט פנימית של כל אתר האנציקלופדיה המקוונת ויקיפדיה באמצעות מערכת סינון האינטרנט המקומית של טורקיה. פעולת חסימה זו התרחשה לאחר שהממשלה הגישה תחילה בקשה לוויקיפדיה להסיר את מה שהיא כינתה "תוכן פוגעני". בתגובה, השיב מייסד שותף של ויקיפדיה, ג'ימי ויילס, בפוסט בטוויטר: "גישה למידע היא זכות אדם בסיסית".
ב-14 ביוני 2018, בסרטון שהודלף לציבור, נתפס הנשיא ארדואן כשהוא קורא לחברי מפלגתו לנקוט בהונאת בחירות, על ידי "סימון" קולות של מפלגת אופוזיציה, HDP, בניסיון לבסס עמדה טובה יותר למפלגתו שלו בבחירות ביוני 2018 בטורקיה.
ב-8 ביולי 2018 פיטר ארדואן 18,000 פקידים בגין קשרים לכאורה לאיש הדת פתהוללה גולן השוכן בארה"ב, זמן קצר לפני חידוש כהונתו כנשיא ביצועי. מבין המודחים, 9,000 היו שוטרים ו-5,000 מכוחות הביטחון, בתוספת מאות אנשי אקדמיה.