1להקת הקוורימן
במרץ 1957, ג'ון לנון, שהיה אז בן שש-עשרה, הקים להקת סקיפל עם כמה חברים מבית הספר התיכון קוורי בנק בליברפול. הם קראו לעצמם לזמן קצר 'הבלקג'קס', לפני ששינו את שמם ל'קוורימן' לאחר שגילו שלהקה מקומית מכובדת כבר השתמשה בשם הקודם. פול מקרטני בן ה-15 הצטרף אליהם כגיטריסט קצב זמן קצר לאחר שהוא ולנון נפגשו באותו יולי.
2הצטרפותו של ג'ורג' האריסון
בפברואר 1958, מקרטני הזמין את חברו ג'ורג' האריסון לצפות בלהקה. בן ה-15 עשה אודישן ללנון, והרשים אותו בנגינתו, אך לנון חשב בתחילה שהאריסון צעיר מדי ללהקה. לאחר חודש של התמדה מצד האריסון, במהלך פגישה שנייה (שאורגנה על ידי מקרטני), הוא ביצע את קטע הגיטרה המובילה של השיר האינסטרומנטלי "Raunchy" בקומה העליונה של אוטובוס בליברפול, והם גייסו אותו כגיטריסט המוביל שלהם.
3לנון בקולג' לאמנות של ליברפול
עד ינואר 1959, חבריו של לנון מקוורי בנק עזבו את הלהקה, והוא החל את לימודיו בקולג' לאמנות של ליברפול. שלושת הגיטריסטים, שהציגו את עצמם לפחות שלוש פעמים כ'ג'וני והמון-דוגס', ניגנו רוק אנד רול בכל פעם שיכלו למצוא מתופף.
4הצטרפותו של סטיוארט סאטקליף
חברו של לנון מבית הספר לאמנות, סטיוארט סאטקליף, שזה עתה מכר את אחד מציוריו ושוכנע לרכוש גיטרה בס, הצטרף בינואר 1960, והוא זה שהציע לשנות את שם הלהקה ל'ביטלס'.
5מעבר להמבורג
אלן ויליאמס, המנהל הלא רשמי של הביטלס, ארגן להם תושבות בהמבורג, אך בהיעדר מתופף במשרה מלאה הם עשו אודישן ושכרו את פיט בסט באמצע אוגוסט 1960. הלהקה, שכעת מנתה חמישה חברים, עזבה ארבעה ימים לאחר מכן, תחת חוזה עם בעל המועדון ברונו קושמידר למה שהיה אמור להיות תושבות של 3 וחצי חודשים.
6גירושו של האריסון
כאשר קושמידר גילה שהם הופיעו במועדון המתחרה 'טופ טן' בניגוד לחוזה שלהם, הוא נתן ללהקה הודעה של חודש על סיום החוזה, ודיווח על האריסון הקטין, שקיבל אישור לשהות בהמבורג על ידי שקר לרשויות הגרמניות לגבי גילו. הרשויות ארגנו את גירושו של האריסון בסוף נובמבר.
7סשן ההקלטות הראשון של מרטין עם הביטלס
המפיק ג'ורג' מרטין החתים את הביטלס בלייבל פרלופון של EMI. סשן ההקלטות הראשון שלו עם הביטלס התקיים באולפני אבי רוד של EMI בלונדון ב-6 ביוני 1962. מרטין התלונן מיד בפני אפשטיין על התיפוף הגרוע של בסט והציע שישתמשו במתופף אולפן במקומו.
8פיטוריו של בסט
כבר כששקלו את פיטוריו של בסט, הביטלס החליפו אותו באמצע אוגוסט ברינגו סטאר, שעזב את להקת 'רורי סטורם וההוריקנס' כדי להצטרף אליהם.
9הסשן ב-EMI
סשן ב-4 בספטמבר ב-EMI הניב הקלטה של "Love Me Do" בהשתתפות סטאר על התופים, אך מרטין הלא מרוצה שכר את המתופף אנדי וייט לסשן השלישי של הלהקה שבוע לאחר מכן, שהפיק הקלטות של "Love Me Do", "Please Please Me" ו-"P.S. I Love You".
10הקלטת האלבום "Please Please Me"
ב-11 בפברואר 1963, הביטלס הקליטו עשרה שירים במהלך סשן אולפן יחיד עבור אלבום הבכורה שלהם, Please Please Me.
11חזרה לבריטניה
בסוף אוקטובר, הביטלס החלו סיבוב הופעות של חמישה ימים בשוודיה. עם חזרתם לבריטניה ב-31 באוקטובר, כמה מאות מעריצים צורחים קיבלו את פניהם בגשם כבד בנמל התעופה הית'רו. כ-50 עד 100 עיתונאים וצלמים וכן נציגים מה-BBC הצטרפו גם הם לקבלת הפנים בשדה התעופה, הראשון מבין יותר מ-100 אירועים כאלה.
12הביקור הראשון בארצות הברית
ב-7 בפברואר 1964, הביטלס עזבו את בריטניה כשכ-4,000 מעריצים התאספו בהית'רו, מנופפים וצורחים בזמן שהמטוס המריא. עם הנחיתה בנמל התעופה ג'ון פ. קנדי בניו יורק, קהל סוער שמוערך ב-3,000 איש קיבל את פניהם.
13הופעת הטלוויזיה החיה הראשונה בארה"ב
הם נתנו את הופעת הטלוויזיה החיה הראשונה שלהם בארה"ב יומיים לאחר מכן בתוכנית של אד סאליבן, שצפו בה כ-73 מיליון צופים בלמעלה מ-23 מיליון משקי בית, או 34 אחוזים מהאוכלוסייה האמריקאית.
14חזרה לבריטניה
הלהקה טסה לפלורידה, שם הופיעו בתוכנית השבועית של אד סאליבן בפעם השנייה, מול 70 מיליון צופים נוספים, לפני שחזרו לבריטניה ב-22 בפברואר.
15הסרט "A Hard Day's Night"
חוסר העניין של קפיטול רקורדס לאורך 1963 לא נעלם מעיניהם, ומתחרה, יונייטד ארטיסטס רקורדס, עודדה את חטיבת הסרטים שלה להציע לביטלס עסקה של שלושה סרטים, בעיקר בשל הפוטנציאל המסחרי של הפסקולים בארה"ב. בבימויו של ריצ'רד לסטר, הסרט A Hard Day's Night העסיק את הלהקה במשך שישה שבועות במרץ-אפריל 1964 כשהם גילמו את עצמם בקומדיה מוזיקלית. הסרט הוקרן בבכורה בלונדון ובניו יורק ביולי ובאוגוסט, בהתאמה, והיה להצלחה בינלאומית, כאשר כמה מבקרים ערכו השוואה לאחים מרקס.
16בעיית ההפרדה בהופעה ב-11 בספטמבר
במהלך סיבוב ההופעות בארה"ב בשנת 1964, נחשפה הלהקה למציאות של הפרדה גזעית במדינה באותה עת, במיוחד בדרום. כאשר נודע להם כי האולם שבו יתקיים הקונצרט שלהם ב-11 בספטמבר, ה-Gator Bowl בג'קסונוויל, פלורידה, מנהיג הפרדה גזעית, הצהירו הביטלס כי יסרבו להופיע אלא אם כן הקהל יהיה מעורב. לנון הצהיר: "אנחנו לעולם לא מופיעים בפני קהל מופרד ואנחנו לא מתכוונים להתחיל עכשיו... אני מעדיף להפסיד את שכר ההופעה שלנו". פקידי העירייה נכנעו והסכימו לאפשר הופעה מעורבת. הלהקה גם ביטלה את הזמנותיה במלון ג'ורג' וושינגטון בג'קסונוויל, שהיה מיועד ללבנים בלבד.
17קונצרט הפתיחה של סיבוב ההופעות השלישי בארה"ב
סיבוב ההופעות השלישי של הלהקה בארה"ב נפתח בהופעה מול קהל שיא עולמי של 55,600 איש באצטדיון שיי (Shea Stadium) בניו יורק ב-15 באוגוסט 1965 – "אולי המפורסמת מכל הופעות הביטלס", כפי שתיאר זאת לואיסון.
18קבלת מדליות ה-MBE שלהם
הביטלס הגיעו לארמון בקינגהאם כדי לקבל את מדליות ה-MBE שלהם מהמלכה ב-26 באוקטובר 1965, לאחר שהמלכה אליזבת השנייה מינתה את כל ארבעת חברי הביטלס לחברים במסדר האימפריה הבריטית (MBE) בעקבות המלצתו של ראש הממשלה הרולד וילסון.
19הערתו של לנון
כמעט מיד עם חזרתם הביתה, התמודדו הביטלס עם תגובת נגד עזה מצד שמרנים דתיים וחברתיים בארה"ב (כמו גם הקו קלוקס קלאן) בעקבות הערה שלנון השמיע בראיון במרץ עם העיתונאית הבריטית מורין קליב. "הנצרות תיעלם", אמר לנון. "היא תתפוגג ותצטמק. אני לא צריך להתווכח על זה; אני צודק ואני אוכיח שאני צודק... ישו היה בסדר אבל התלמידים שלו היו טיפשים ורגילים. זה שהם מעוותים את זה, זה מה שהורס את זה מבחינתי."
20מגזין Datebook מפרסם את הערתו של לנון
הערתו של לנון עברה כמעט ללא תשומת לב באנגליה, אך כאשר מגזין הנוער האמריקאי Datebook הדפיס אותה חמישה חודשים לאחר מכן – ערב סיבוב ההופעות של הלהקה בארה"ב באוגוסט – היא עוררה מחלוקת עם נוצרים ב"חגורת התנ"ך" האמריקאית. הוותיקן פרסם מחאה, ותחנות שידור בספרד ובהולנד, כמו גם שירות השידור הלאומי של דרום אפריקה, הטילו חרם על תקליטי הביטלס.
21הקונצרט המסחרי האחרון בתקופה של ארבע שנים
הקונצרט של הלהקה בקנדלסטיק פארק בסן פרנסיסקו ב-29 באוגוסט היה הקונצרט המסחרי האחרון שלהם. הוא סימן את סופה של תקופה בת ארבע שנים שנשלטה על ידי סיבובי הופעות כמעט ללא הפסקה, שכללו מעל 1,400 הופעות ברחבי העולם.
22שידור הלוויין הגלובלי החי הראשון
ב-25 ביוני 1967, הופיעו הביטלס עם הסינגל הבא שלהם, "All You Need Is Love", בפני כ-350 מיליון צופים בתוכנית Our World, שידור הלוויין הגלובלי החי הראשון. השיר, שיצא שבוע לאחר מכן במהלך "קיץ האהבה", אומץ כהמנון של תנועת ה-Flower Power.
23הפעם האחרונה שבה כל ארבעת חברי הביטלס היו יחד
השלמת המיקס של "I Want You (She's So Heavy)" ב-20 באוגוסט 1969 הייתה הפעם האחרונה שבה כל ארבעת חברי הביטלס היו יחד באותו אולפן.
24לנון הודיע על עזיבתו
לנון הודיע על עזיבתו לשאר חברי הלהקה ב-20 בספטמבר, אך הסכים לעכב את ההודעה הפומבית כדי לא לפגוע במכירות האלבום הקרוב.
25מקרטני הודיע בפומבי על עזיבתו
מקרטני לא היה מרוצה מגישת המפיק ובמיוחד מהתזמור המוגזם בשיר "The Long and Winding Road", שכלל מקהלה של 14 קולות והרכב כלי נגינה של 36 נגנים. דרישותיו של מקרטני להחזיר את השינויים בשיר לא נענו, והוא הודיע בפומבי על עזיבתו את הלהקה ב-10 באפריל 1970, שבוע לפני יציאת אלבום הסולו הראשון שלו שנקרא על שמו.
26האחרון של הביטלס
ב-8 במאי יצא האלבום Let It Be בהפקתו של ספקטור. הסינגל הנלווה אליו, "The Long and Winding Road", היה האחרון של הביטלס; הוא יצא בארצות הברית, אך לא בבריטניה.
27מקרטני הגיש תביעה
מקרטני הגיש תביעה לפירוק השותפות החוזית של הביטלס ב-31 בדצמבר 1970.
28ג'ון לנון חתם על המסמכים לסיום השותפות
סכסוכים משפטיים נמשכו זמן רב לאחר הפרידה, והפירוק לא הפך לרשמי עד ה-29 בדצמבר 1974, כאשר ג'ון לנון חתם על המסמכים לסיום השותפות בזמן שהיה בחופשה עם משפחתו באתר הנופש וולט דיסני וורלד בפלורידה.
29מותו של לנון
בדצמבר 1980, לנון נורה ונהרג מחוץ לדירתו בניו יורק.
30הביטלס נכנסו להיכל התהילה של הרוק אנד רול
בשנת 1988, הביטלס נכנסו להיכל התהילה של הרוק אנד רול, בשנה הראשונה שבה היו זכאים לכך. הריסון וסטאר נכחו בטקס עם אלמנתו של לנון, יוקו אונו, ושני בניו, ג'וליאן ושון. מקרטני סירב להגיע, בטענה ל"חילוקי דעות עסקיים" לא פתורים שיגרמו לו "להרגיש כמו צבוע גמור כשהוא מנופף ומחייך איתם באיחוד מזויף".
31האלבום 1 של הביטלס
האלבום 1 של הביטלס, אוסף של להיטי המקום הראשון של הלהקה בבריטניה ובארה"ב, יצא ב-13 בנובמבר 2000. הוא הפך לאלבום הנמכר ביותר בכל הזמנים, עם 3.6 מיליון עותקים שנמכרו בשבוע הראשון ו-13 מיליון בתוך חודש. הוא הגיע לראש מצעדי האלבומים ב-28 מדינות לפחות. נכון לאפריל 2009, האוסף מכר 31 מיליון עותקים ברחבי העולם, והוא האלבום הנמכר ביותר של אותו עשור בארצות הברית.
32מותו של הריסון
הריסון מת מסרטן ריאות גרורתי בנובמבר 2001.
33מקרטני וסטאר הופיעו יחד
ב-26 בינואר 2014, מקרטני וסטאר הופיעו יחד בטקס פרסי הגראמי ה-56, שנערך בסטייפלס סנטר בלוס אנג'לס.