לידה
זאיד נולד באבו דאבי בשנת 1918, והיה הצעיר מבין ארבעת בניו של השייח' סולטאן בן ח'ליפה אאל נהיאן. אביו היה שליט אבו דאבי מ-1922 ועד הירצחו ב-1926.

יום שני מאי ד, י עד יום שלישי נוב׳ ד, י
United Arab Emirates
השייח' זאיד בן סולטאן אאל נהיאן היה שליט אבו דאבי במשך יותר מ-30 שנה. הוא היה האב המייסד והכוח המניע העיקרי מאחורי הקמת איחוד האמירויות הערביות, והפך לנשיא הראשון של האיחוד, תפקיד בו החזיק במשך תקופה של כמעט 33 שנים. הוא מכונה בפי העם באיחוד האמירויות "אבי האומה".
זאיד נולד באבו דאבי בשנת 1918, והיה הצעיר מבין ארבעת בניו של השייח' סולטאן בן ח'ליפה אאל נהיאן. אביו היה שליט אבו דאבי מ-1922 ועד הירצחו ב-1926.
הוא עבר מאבו דאבי לאל-עין בשנת 1927, לאחר הירצחו של אביו. בזמן שזאיד גדל באל-עין, לא היו בתי ספר מודרניים לאורך החוף. הוא קיבל רק השכלה בסיסית בעקרונות האסלאם, וחי במדבר עם שבטים בדואים, כשהוא מתוודע לחיי האנשים, למיומנויות המסורתיות שלהם וליכולתם לשרוד בתנאי האקלים הקשים.
זאיד מונה למושל האזור המזרחי של אבו דאבי בשנת 1946, והתבסס במבצר אל-מוואיג'י באל-עין. באותה תקופה, האזור היה עני וחשוף להתפרצויות מחלות. כאשר משלחות מחברת Petroleum Development (Trucial Coast) החלו לחפש נפט באזור, זאיד סייע להן.
גילוי הנפט ב-1958 ותחילת ייצוא הנפט ב-1962 הובילו לתסכול בקרב בני משפחת המלוכה בנוגע לחוסר ההתקדמות תחת שלטונו של השייח' שח'בוט. ב-6 באוגוסט 1966, שח'בוט הודח בהפיכת ארמון ללא שפיכות דמים. המהלך להחלפת שח'בוט בזאיד זכה לתמיכה פה אחד של משפחת אאל נהיאן. החדשות הועברו לשח'בוט על ידי הנציג הבריטי בפועל גלן בלפור-פול, שהוסיף את תמיכת הבריטים לקונצנזוס המשפחתי. שח'בוט קיבל לבסוף את ההחלטה, ובעזרת הסעות בטוחות שסיפקו ה-Trucial Oman Scouts, עזב לבחריין. לאחר מכן חי בחוראמשהר שבאיראן לפני שחזר להתגורר בבוריימי.
בין ה-8 ל-11 בינואר 1968, ביקר שר החוץ הבריטי גורונווי רוברטס במדינות החוף (Trucial States) והודיע לשליטיהן המופתעים כי בריטניה תבטל את ההסכמים עמם ותתכוון לסגת מהאזור.
בפגישה מכוננת ב-18 בפברואר 1968 ברמה מדברית על הגבול בין דובאי לאבו דאבי, לחצו השייח' זאיד והשייח' ראשד בן סעיד אאל מכתום מדובאי ידיים על עקרון הקמת פדרציה וניסיון להזמין שליטים נוספים מהאזור להצטרף, כדי להקים אומה בת-קיימא בעקבות הנסיגה הבריטית.
בזמן שהבריטים נסוגו מהמפרץ הפרסי ב-1971, פיקח זאיד על הקמת קרן אבו דאבי לפיתוח כלכלי ערבי; חלק מעושר הנפט שלה הופנה לכארבעים מדינות אסלאמיות פחות מבוססות באסיה ובאפריקה במהלך העשורים שלאחר מכן.
לאחר הקמת איחוד האמירויות הערביות, הפך זאיד למפקד העליון של הכוחות המזוינים.
בשנת 1971, לאחר משא ומתן קשה לעיתים עם ששת השליטים האחרים של מדינות החוף, הוקם איחוד האמירויות הערביות. זאיד מונה לנשיאות איחוד האמירויות ב-1971 ומונה מחדש בארבע הזדמנויות נוספות: 1976, 1981, 1986 ו-1991.
בשנת 1974, יישב זאיד את סכסוך הגבולות המתמשך עם ערב הסעודית באמצעות הסכם ג'דה, לפיו קיבלה ערב הסעודית את תפוקת שדה הנפט שייבה וגישה לחלקו התחתון של המפרץ הפרסי בתמורה להכרה באיחוד האמירויות.
ב-2 בנובמבר 2004, הלך זאיד לעולמו בגיל 86. הוא נקבר בחצר מסגד שייח' זאיד החדש באבו דאבי.